אאא

החוק לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות הפך קרקע נוחה לתובענות ייצוגיות רבות, בפרט על רקע משבר הקורונה. 14 חברות, שנתבעו על ידי אותו תובע ואותו עורך דין, החליטו להתאגד ולשכור את שירותי משרד עורכי הדין ד"ר י. וינרוט ושות', על מנת לעצור את מה שהן רואות כניסיון להתעשר באופן פסול על חשבונן.

אין זה סוד, כי לדעת רבים, התביעות הייצוגיות הרבות המוגשות חדשים לבקרים לבתי המשפט, מהוות בעיני מגישיהן דרך קלה להתעשרות מהירה.

לאחרונה, פרסם העיתון 'גלובס' כי חלה עליה משמעותית בתביעות במספר הבקשות להכרה בתביעות על רקע החוק לשוויון כייצוגיות, בין היתר משום שתביעה על רקע חוק שוויון זכויות לנכים פטורה מאגרה, וממילא לא חלות על התובעים עלויות שפעמים רבות מהוות חסם בתביעות ייצוגיות רגילות.

14 חברות שהתבקשו להגיב על בקשות לתובענות ייצוגיות, כולן על רקע טענות להעדר נגישות גילו כי בכל הבקשות המייצג הוא אותו עורך דין העונה לשם מוחמד ספורי ואותו תובע ייצוגי בשם עאדל מוחתסב הסובל מעיוורון. הן גילו גם כי הן אינן היחידות שהוגשו נגדן תביעות, וכי לצידן קיימות עשרות חברות אחרות, שהתביעות נגדן פוזרו בבתי משפט ברחבי הארץ. 14 החברות החליטו לעשות מעשה ושכרו את שירותי משרד עוה"ד ד"ר יחיאל וינרוט, שייצג אותן יחד עם עורך הדין ממשרדו, אורי בן-יוחנה.

העיתונאי אבישי גרינצייג מ'גלובס' בדק וגילה כי סופרי ומוחתסב הגישו בחודש אחד כ-100 תובענות ייצוגיות זהות נגד חברות רבות, ביניהן גם עסק שנסגר לאור המצב הכלכלי שנקלע אליו בעקבות משבר הקורונה.

בין החברות הללו ניתן למצוא חברות ידועות, ביניהן חברת "חגור תעשיות", חברת "כרמל דיירקט", חברת "פולטון" ועוד. מעניין לציין, כי אחת הנתבעות היא חברת "דרך צדיקים", המארגנת את הטיסות לאומן. גם הפעם נמנעה ממוחתסב הזכות להזמין טיסה לקבר הצדיק נוכח חוסר המידע באתר הנוגע לנגישות לנכים.

עוה"ד ד"ר יחיאל וינרוט ואורי בן יוחנה ממשרד ד"ר י' וינרוט ושות' סבורים כי התביעות נגד הלקוחות מהוות ניצול לרעה של מוסד התובענות הייצוגיות.

"הכלי החשוב של תובענה ייצוגית נועד להביא מזור לכאבו של צרכן ולא לשמש לציד שיטתי של נתבעים. הסיפור שלפנינו מלמד על תופעה מעוותת אותה יש לעקור מן השורש. במקרה הזה, כל בר דעת מבין שמדובר במלאכת חיפוש נתבעים שיטתית, מכוונת ומלאכותית, ואנו מאמינים שבית המשפט יתייחס לכך בהתאם".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עורכי הדין ד"ר יחיאל וינרוט ועו"ד בן יוחנה מציינים עוד, כי "התובע המייצג לא פנה לחברות לפני הגשת התובענות, שיתקנו את הטעות, אלא רץ מיד אל הפיצוי, דבר המדבר בעד עצמו ומעיד על מטרת המהלך".

הם מסבירים כי גם האופן שבו הגיש מוחתסב ובאמצעות עורך דינו את התביעות במספר בתי משפט היא מכוונת ועל פניה מלמדת על השיטה. "על פניו, נראה כי המטרה היא בין היתר לבצע הפרדה בין החברות הנתבעות כדי שלא יוכלו לנהל הליך במשותף. באופן כזה, יבקשו החברות להגיע במהירות לפשרה במקום לנהל הליך".

עו"ד מוחמד ספורי אמר בתגובה לגלובס: "אני מציע שהנתבעים קודם כל יסתכלו על עצמם במראה, ואם הם מגיעים למסקנה שהם פעלו בהתאם לחוק והקפידו על תקנות הנגישות, אני מזמין אותם גם להעלות טענות אישיות נגדי. תקנות הנגישות קיימות לא מהיום ולא מאתמול. למה בעלי עסקים רבים ורשויות מקומיות לא פעלו בהתאם אליהן? אין להם אלא להלין אלא על עצמם. אני לא הסוגיה כאן".

הוא הוסיף, "מה שחשוב זו עילת התביעה. כבר היו בעבר טענות נגד תובע שהגיש חמש תביעות שונות נגד חמש רשויות שונות בחמש ערכאות שונות - והוא זכה בכולן, תוך שנדחתה הטענה שהוא תובע סדרתי. הדגש הוא על עילת התביעה, כל המסביב פחות חשוב לבית המשפט, ולא בכדי".