שמונה שנים לאחר פטירתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, יו"ר 'מגן לחולה' ומומחה הרפואה החרדי הגדול ביותר, הרב בנימין פישר, מספר בראיון אישי ומיוחד ל'כיכר השבת', על הקשר המיוחד והייחודי שהיה לו עם מרן זצוק"ל.
במהלך השיחה המרתקת, נפתח הרב פישר ודיבר על הגעגועים העזים שתוקפים אותו מדי פעם, מספר על ההיכרות הראשונית, על איך הצליח להביא בדרך לא דרך את הרופא של הרב אלישיב לישראל ומסביר על התמונה הגדולה הנמצאת תדיר מעל לראשו, ויש לו גם מה להגיד על היועצים הרפואיים החדשים.
תמלול מקוצר של הראיון
מתי נוצר הקשר הראשוני עם מרן הגרי"ש?
"הקשר שלי עם הרב'ה, נוצר מיד לאחר פטירתו הפתאומית של מו"ר הגרש"ז אויערבך בשנת תשנ"ה, מה שקרה הוא שכמה שבועות לאחר פטירתו, התעוררה שאלה הלכתית לא פשוטה, ואני הלכתי לתלמידו - הגר"י נויברט, שהוא התקשר ליבל"א הרב נבנצאל, וביחד הם החליטו שעלי לפנות מעתה לגרי"ש.
"הפעם הראשונה הייתה במוצ"ש, נכנסתי יחד עם הרב נויברט לבית ברחוב חנן, הרגשתי שאני נכנס לקודש קודשים, הבנתי שזה האורים ותומים, מאז הקשר לא נפסק, ולמרות העומסים שהיו בבית הגרי"ש לאחר פטירת ר' שלמה זלמן, תמיד הוא היה זמין לי ואף היה לי את מיקום המחבוא שהרב אלישיב התחבא".
"לעולם אהיה חייב לך על הזכות שנתת לי לראות את הגרי"ש"
"אחד המקרים שהכי חרוטים בראשי, קרה עם ראש ישיבת קול יעקב, הגר"י עדס, שהגיע לשולחנו מקרה קשה, הקשור להנהגה - בעיה של שידוך עם בעיה רפואית. הרב עדס ביקש ממני שבגלל שהוא מתקשה להיכנס, אז הוא מבקש ממני שאני אעזור לו להגיע למרן.
"נכנסתי ביחד עם הרב עדס למחבוא הסודי, כשהיינו במדרגות המובילות לשם, היה ניתן להציץ ולראות את הרב אלישיב לומד במתיקות אדירה ומיוחדת. הרב עדס ביקש ממני להמתין, כי הוא רוצה להתבונן על הרב אלישיב לומד.
"זה באמת היה מחזה שלא ניתן להסיר ממנו את העין, הרב'ה למד כמו בחור צעיר ורענן, ושמענו ביחד את המנגינה, והרב עדס לא נתן לי להיכנס - עד שלא היה ברירה והיינו כבר חייבים להיכנס. אחרי שיצאנו, הרב עדס אמר לי אני לעולם אשאר חייב לך, שבזכותך זכיתי לראות את המראה של הרב אלישיב".
תספר לנו משהו שהתפעלת ממנו במיוחד מהגרי"ש...
"היה מקרה של שידוך שהסתירו מהבחור המשודך איזשהו פרט רפואי כלשהו של המשודכת. המשודך, חשוב להדגיש, היה אלמן עם ילדים קטנים, כאשר התינוקת שלו הייתה בת חצי שנה והתעוררה שאלה מה עושים.
"נכנסתי לקודש הקודשים, והרב אלישיב אמר לי, תגיד, מה אתה אומר? אמרתי לו שאני מניח שאם הייתי שואל את 'המחותן' (הגרש"ז אויערבך, שהיה מחותן עם הגרי"ש) הוא היה אומר שצריך לשאול את הילדים האם הם מסכימים שאבא שלהם יתחתן עם אישה במצב בריאותי חמור.
"הרב אלישיב שמע את דבריי, היה בשקט, הסתכל על המשודך ואמר לו, שבטח הגרש"ז היה מסכים לא לצער את היתומים הקטנים - ולכן הוא ממליץ לו שלא יעשה את השידוך.
"לאחר שיצא, הגרי"ש אמר לי ולראש ישיבה גדול שהיה שם, יכול להיות שעל פי ההלכה לא צריך לספר על בעיות רפואיות אבל החוכמה אומרת שצריך להודיע מוקדם על בעיות רפואיות. זה סיפור שעשה לי הכי הרבה רושם, הנקיות כפיים וטהרת הלב של הגרי"ש - שהיה איש אמת".
תבעו אותי לדין תורה שההמלצות שלי לא טובות
"פעם", מספר הרב פישר, "יהודי אחד החליט לתבוע אותי שאני לא נוהג כראוי בהמלצות רפואיות - באיזה תחום מסוים. ואז יום אחד הוא אמר לי הגרי"ש קורא לך, בשפת העם, הוא עשה לי 'אמבוש'. טוב, נכנסנו לגרי"ש והפרענו לו באמצע הלימוד. ועשו לי שם ממש לא נעים על ההמלצות הרפואיות שלי.
"הרב אלישיב מסתכל עלי ואומר לי, כדרכו, נו נו מה אתה אומר על מה שטוענים עליך, אז הסברתי לו וחשפתי לו את כל האינפורמציות הכי רגישות שלי, מה שלא עשיתי מעולם - עשיתי בפני הגרי"ש. הרב אלישיב אמר להם, תראו, הוא מאמין בדבריו, ואם הוא יגיד אחרת זה יהיה הונאת דברים מדאורייתא, אי אפשר לומר לרב פישר שיגיד משהו אחר".
החשיפה בפני הגרי"ש - שינתה לי את החיים
"מה שקרה לאחר מכן, זה שהוא שינה לי את התפיסה, הוא נתן לי להבין שיש לי שליחות עם אמונה שלימה לטובת החולה. באותו זמן, אני כמעט בכיתי מהתרגשות ואמרתי לו, השם של הארגון הוא מגן לחולה ולא לרופא אז הרב אלישיב אמר 'אוי דיס גוט' (אוי זה טוב).
"יש מאחורי הראש שלי במשרד תמונה שלי עם הרב אלישיב ורואים איך הוא מקשיב לי, יש לי געגועים אליו עד היום, איך הוא לימד אותי לכלכל בתבונה ובחכמה את נפתולי החיים הכל כך מסובכים. אני תמיד חושב מה הגרי"ש היה אומר על כל דבר".
היום, היועצים הרפואיים הם כמו בית חרושת
איך היה היחס של הגרי"ש ליועצים רפואיים?
"מה שהיה פעם שונה מאוד ממה שקורה היום. היום, הנושא של היועצים הרפואיים, נהיה כמו בית חרושת, יש תעשיית ענק של יועצים, וכל חודש נולדים עשרה יועצים חדשים.
"בזמני, היה את הגר"ח גריינמן, ואני הייתי נכנס ומתייעץ איתו והוא גם היה שולח לי אנשים. אני זוכר, שהייתי הולך לרב יאיר ישראלי (שהיה אחד המורים הראשונים שלי), ושואל ומתייעץ איתו מה עושים. אז היינו קליקה מאוד קטנה, מצומצמת ומגובשת יחד עם הרב פירר. כשבאתי לראשונה לגרי"ש, הוא היה איש הלכה אז תמיד הוא היה שואל מה הרופאים אומרים ואז הוא היה חוכך בדעתו".
"הייתי באמצע לחתוך הרינג לקידוש לבתי"
"היה בשערי חסד יהודי יקר, לא צעיר שגילו לו מפרצת בעורק הלב והיה שאלה מה לעשות, זה היה ביום שישי בצהריים, לא היה אז וואטסאפים ולא כלום, היה רק ביפר וקצת טלפונים.
"אני הייתי בצריף של בית הכנסת שלי, בקהילת בני תורה בבית וגן, והייתי באמצע לחתוך הערינג לקידוש לשבת לבת שלי, ואז הגיעו אלי המשפחה וסיפרו לי את הבעיה.
"הלכתי למשרד עשיתי כמה טלפונים ועם האינפורמציה הלכנו ביחד לגרי"ש. כשהגענו אליו, הוא שאל שאלות שלא היה לי מספיק נתונים, יצאתי עשיתי טלפונים וחזרתי לגרי"ש. אז הרב אלישיב אמר לי איך אפשר לעשות ניתוח, זה שאלה של מקרב רציחה בידיים, אז שאלתי אותו, 'הרב, מה עושים?', אז הוא אמר לי, 'מה הכוונה מה עושים? אתה צריך לעשות משהו? הקב"ה מנהל את העולם'.
"אז הבת אומרת לגרי"ש אם לא נעשה כלום, האבא לא ישרוד, אז הרב אלישיב אמר את לא מנהלת את העולם. מה אני רוצה להגיד? שאז היה על מי לסמוך. זו הייתה תקופת מלוכה בתולדות ימי עם ישראל".
המחלה והטיפול בגרי"ש אלישיב
איך הייתה ההנהגה של הגרי"ש ב'קורונה'?
"לפני שאענה על כך, אקדים ואספר על ימי מחלתו הראשונה בשנת 2003, אז, ההיכרות שלי עם הרב אלישיב התהדקה ביתר עוז בימי מחלתו, היה זה יום שישי אחר הצהריים כאשר האמבולנס הביא את הרב אלישיב לבית החולים ומשם קיבלתי טלפון מנאמן ביתו, הרב אפרתי, והוא אמר לי הרב'ה, ביקש לומר לך שאתה תחליט לאיפה להביא את הרב'ה.
"אמרתי לו הרי אנחנו יודעים איפה הבעיה, ואם הבעיה היא כמו שאני חושב אז רק הדסה עין כרם (הם באותו זמן היו בכניסה לשערי צדק), אז לשערי צדק לא היה את האנשים ואת הציוד לטפל באותה בעיה.
"בליל שבת קודש, נכנסתי לחדרו של הרב, מצד אחד רציתי להגיד לו את כל הנתונים אך מצד שני פחדתי לספר לו את הכל. מה שראיתי מולי זה אדם קשיש עם צלילות הדעת ובהירות.
הגר"ע פסק לי לנסוע בשבת למרן הגר"ח
"הלכתי לביתם של בתו וחתנו הגר"ע אויערבך, דפקתי אצלם בדלת ונכנסתי וסיפרתי להם את כל מה שמתרחש ואת כל ההתלבטויות ואז הרבנית לאה אמרה, אני רוצה שיעשו כך וכך, אמר לה בעלה ר' עזריאל ואמר לה אמנם את בת אבל את לא יכולה להכריע בדבר כזה, כדאי לשאול את גיסנו הגר"ח.
"אמרתי אין בעיה, אני אתקשר לעזר מציון, ואבקש שידברו עם הגר"ח, הרבנית אמרה זה לא לטלפון, צריך לנסוע אליו ולהסביר, אז ר' עזריאל אמר לי תיסע ושאל אותי איך הגעת, אמרתי לו עם נהג ערבי, והסברתי לו למה אני בטוח שהוא גוי. מסיבותיי האישיות, העדפתי לא לנסוע לבד, מכיוון שההיסטוריה תעוות ותאשים אותי בדברים שלא היו, לכן ר' עזריאל אישר שאקח עוד מישהו יחד איתי.
כשר' חיים פתח את הדלת
"נסענו לבן של הגר"ח, וביחד הלכנו לבית של ר' חיים שהעיר את ר' חיים (לקח דקות ארוכות עד שר"ח התעורר). ר' חיים פתח את הדלת, עם בגד ביתי, והוא מסתכל עלי ואומר ר' בנימין אוי וי, אם אתה פה זה לא טוב. חיכיתי שהוא ישאל מה קרה ואמרתי לו, השווער מרגיש לא טוב ושיתפתי אותי בכל פרטי השאלה, זה היה אחת מהשאלות הכי קשות, בהלכה, מוסר והנהגה. כשהצגתי את השאלה הרגשתי את אימת יום הדין.
"ר' חיים אומר לי תחזור לירושלים (אמרתי לו, אני אוכל להודיע בטלפון, והוא אמר לי לא, אבל אל תסע מדי מהר, ותסע להדסה והדריך אותי מה להגיד לרופא ומה להגיד לררב.
"שלחנו את הדיסק הרפואי לארה"ב והרופא אמר שצריך לעשות זאת ויש סיכוי של 95 אחוז שזה יעבוד ואם לא יש 100 אחוזי תמותה. הבאנובדרך לא דרך את הרופא לארץ ועם ישראל קיבל את הרב אלישיב מתנה עוד כמה שנים טובות ואיכותיות.
"היה דרך ניסית איך הגעתי לאותו רופא אמריקאי, ד"ר דן קליר", וכאן מתאר הרב פישר בארוכה את הדרך הניסית והבלתי תיאמן. "הצגתי את הרב אלישיב בתור הרב הראשי לישראל, כי הוא היה רופא גוי שלא מבין כלום בישראל, התחלתי לבכות בפניו שיבוא, כי הוא הסביר שאין סיכוי, ואז משום מקום הוא אומר לי אוקיי, יש לך, אני אגיע לישראל.
"אני הייתי זה שהייתי אמור להגיד לרב אלישיב את הפרטים של הניתוח, ואני התביישתי להגיד לו, אך בסוף התגברתי ואמרתי לו את הכל והוא חתם על הניתוח".
אתה הרגשת שאתה מחזיר לגרי"ש טובה?
"באותו זמן לא הרגשתי משהו, זה היה בימים מאוד חמים וכשהוא נלקח לחדר ניתוח, כוחותיי אזלו והתפרקתי לגמרי ולקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי לאסוף את עצמי בחזרה, אך היה לי הרגשה שכלל ישראל על הכתפיים שלי ששלחו אותי בתור שליח, ההרגשה זו לוקחת לך את כל התאוות מהעולם הזה".
הגרי"ש והקורונה
"נחזור לשאלה של הקורונה. אני לא יכול להגיד מה הרב היה עושה אם הוא היה היום בחיים, אך אני יודע שהוא סלד מפורעי חוק וכשהוא הגיע למסקנה שהרופאים שממליצים הם ברי סמכא ויש רבים שחושבים כך, הוא היה חושש לדעתם והוא היה חושש להפר את דעתם, הוא לא היה אדם של דווקא או של איפכא מסתברא, הוא היה אדם של להקפיד על ההלכה".
"אם הוא היה בחיים הוא היה אומר להקשיב לרופאים", חורץ הרב פישר.
"זכיתי להיות ליד הגרש"ז בימי מלחמת המפרץ והיה עניין של המסכות וגם אז היה היו פורעי חוק וגם הרב שך וגם הגרש"ז ציוו להישמע להוראות ולא להקשיב למי שאומר לא לשים מסכות או לא ללכת לחדר אטום", הוא מנמק.
האזינו לראיון המלא
