יחסיו של ר' שלמה קרליבך עם חסידות חב"ד, ידעו תחילה עליות ובהמשך מורדות. מסמך מעניין שנחשף בימים אלו, מגלה את בקשת אחיו התאום מחב"ד.
מדובר במנשר שמילא כאשר אספו את פרטי חסידי חב"ד בכל העולם, על מנת להוציא לאור את 'ספר החסידים', כפי הוראת האדמו"ר הריי"צ והרבי מליובאוויטש.
את הדף מילא הרב אליהו חיים קרליבך בשנת תשכ"ג, אז כיהן כרב בקהילת מחזיקי הדת בניו יורק, ומנהל תלמוד תורה תורה תמימה בעיר.
אחרי שמילא את פרטיו, הוסיף בהערות למטה: "שלא לשכוח אחי שלמה תאומי. זעליבקע אינפרמאציע ווי מיינע". בתרגום חופשי: האינפורמציה כמו שלי.
שני האחים התאומים, הובאו על ידי אביהם הרב נפתלי קרליבך אל הרבי הריי"צ כאשר היה בווינה לצרכי רפואה. הרבי בירך אותם אז שיגדלו להיות "חסידישע יידן", ויעבדו את ה' בשמחה.
בהמשך, עברו האחים לניו יורק, שם למדו בישיבת לייקווד אך עדיין שמרו על קשר עם הרבי הריי"צ, שעבר אף הוא לארה"ב. בשליחותו, החלו לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות.
באותם ימים, נוצר קשר מיוחד בין שלמה קרליבך לרבי מליובאוויטש, עוד לפני קבלת הנשיאות. בשליחותו, קירב שלמה קרליבך תלמידים רבים מישיבת לייקווד לחסידות חב"ד.
בהמשך, בחר שלמה בדרכו הייחודית, מה שהוביל לקרע מול חסידות חב"ד. הרבי אף התבטא נגדו בחריפות ואמר כי במשנה כתוב על אהרן הכהן שהיה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ולא שהיה מקרב את התורה לבריות.
קרליבך מצידו, סיפר בראיונות, כי לרבי הסביר כי כאשר התחיל לקרב יהודים, ערך ערב למאה אנשים. כאשר אמר להם כי יש צורך לשבת בהפרדה מגדרית, יצאו 90 אנשים. כאשר אמר להם כי לנשים אסור לשיר, יצאו עוד 9 אנשים - ונשאר רק איש אחד, שהרגיש אידיוט.
הוא טען בפני הרבי, כי כתוצאה מכך, במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, הוא בזבז את זמנו על אדם אחד. "ככה אני לא יכול לקרב יהודים", טען.
לדברי קרליבך, "הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו".