אאא

כבר 35 שנה שיסכה לפיד עובדת כאחות במחלקה הפנימית של בית החולים קפלן ברְחובות, אבל לאחרונה, מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל, עבודתה קיבלה אופי שונה: טיפול בחולים שבמחלקת הקורונה, והרגעת המבודדים הדואגים שבמקום.

גברת לפיד אינה עוד אחות, אחת מני רבות וטובות העושות מלאכת קודש סיזיפית ויומיומית: לצד פעילותה ב'קפלן', היא נושאת כל העת במשרה מלאה של אם לילדיה הרבים - וישנם לא פחות משישה עשר כאלו.

היא שוחחה עם כתבת 'חדשות 13' אריאלה שטרנבך, ותיארה את מחלקת הקורונה: "לומדים תוך כדי אירוע, לומדים איך להתמגן ואיך לטפל טוב. הכי קשה, זה לראות שכולם פה לבד, ושאי אפשר להספיק לעזור להם. הם שוכבים ובוהים באוויר, לא יודעים מה לעשות עם עצמם".

באשר להבדלים בין גל הקורונה הראשון לשני, הנוכחי, אמרה האחות יסכה: "גם כמות החולים עכשיו יותר גדולה וגם מצבם יותר קשה. ומה שיותר קשה, זה שאת באמת לא יודעת כמה זמן זה ייקח, כמה חולים יתווספו ומה מצבם. לא רואים את האור בקצה המנהרה".

כאמור, האחות המסורה היא אם ל-16 ילדים, שאחד מהם בעוד כחודש. הגדול מבין הילדים בן 35, והקטן בן 15, כמו גם סבתא ל-39 נכדים - והיא בת 58 בלבד. "רציתי משפחה גדולה", היא משתפת, "גם אני באתי ממשפחה גדולה - לא כזו גדולה, 'רק' עשרה ילדים, אבל אני בטוחה שרציתי... לא חושבת שחלמנו שזה יהיה המספר. זכינו".

חלק מהצאצאים הרבים של האחות יסכה
חלק מהצאצאים הרבים של האחות יסכה
הגדלה

"זה מתנות שקיבלתי. זכות גדולה. בתקופות שעבדתי לילות עם התינוקות והילדים, זה היה נוח", מספרת יסכה על השילוב בין הבית לבית החולים: "מתרגלים, ומתכננים את הזמן כמו שצריך".

וישנו גם החשש מפני הידבקות בקורונה. "יש פחד בחלל האוויר, אי אפשר להגיד שלא, אבל אני חושבת שמעצם זה שבחרתי להיות אחות, השלמתי עם כל המצבים האלה ואני מנסה באמונה לעשות מה שאפשר. יש כאלה שהרימו גבה אולי, יש כאלה שתהו למה כל כך הרבה ילדים, אבל בסדר... כיום ברוך השם כולם שלמים עם זה אני חושבת".

"יש געגוע לשגרה, קשה להתמגן כל פעם ולהיכנס, כי יוצאים מזיעים ורטובים. אחר כך משתדלים לעשות מקלחת טובה, ולקוות ששום דבר לא נשאר. אי אפשר לחיות בפחד כל הזמן", מסיימת 'אחות הקורונה' בנימה אופטימית.

צפו בכתבה