אאא

ליל קיץ מהביל. רוח קלילה מנידה את ראשי העצים הדקים והירח הסקרן מניד עפעף רפה , תוך כדי פיהוק רחב. מה מעשיהם  של הזוג הצעיר הזה , שמהלך לו בנעימים, בשעה שתיים לפנות בוקר, ברחובות רוממה השוממות? נכנסנו לחדר המדרגות החשוך, בבית מגורים ישן , מרוצף באבני ירושלים עם לב אדם. ועלינו חרישית במדרגות האפרוריות. נקישה קלה על הדלת. וחיוך רחב פוגש את שנינו.  אנחנו מובלים על ידי החיוך לחדר קטנטן צפוף ועטור ספרים, וכל טוב מצרים ממתין לנו בצלחות פורצלן חינניות וצנועות. וכמובן, חפן הרב בכיסו והוצא לנו סוכריות – ללא סוכר, הוא הדגיש. את הסוכריות אלו, הוא נוהג לחלק לשומר בשער, לנהג אוטובוס, ולכל האנשים השקופים.

היתה זאת פגישה מכוננת. האיש הגדול הזה בפינה הקטנה והצפופה, עיניו טובות ונבונות עד מאד, זקנו ארוך עד מותניים, וזיו פניו כזרקור מנצנץ בחדר האפלולי. הוא האיר בעיניו הטובות, והפליג  בבקיאות עצומה ביאכטה עם האיש שלי על גלי המים שאין להם סוף, באר מים חיים.

 נושאים בעול ועוזרים לזוגות חשוכי ילדים, כנסו>>

את הרב בורשטיין פגשתי לראשונה בכינוסי רפואה והלכה שארגנו בעלי ואני בשיתוף עם הרב שפרן. הרב הגיע עם הפמליה שלו, רבנים צעירים ומוכשרים, חרוצים וצמאי דעת. אבל בעצם פגשתי את הרב דרך אותיות הדפוס של הספרות ההלכתית. לאחר קריאת השטח, המבקש מזור רפואי הלכתי, ואין הלוע משביע את הארי, כתבתי מכתב למערכת בעיתון אסיא על הצורך בהקמת גוף שיכשיר בודקות טהרה. והרב, כדרכו, הרים את הכפפה, ויצא לדרך.

ומאז, דרכנו מצטלבות בכל עת ובכל שעה. וזוכת גדולה היא לי. אני לא חושבת שיש יוזמה אחת בעולם החסד והטוב שאין הרב טומן בו את ידו הארוכה והרחבה. הרב הקים אימפריה של רפואה והלכה, של חסד ושל דעת. מידי יום, פונות זוגות שאני מפנה למכון, כדי לתמוך במבוך אי הפריון, ולטקס עצה הלכתית, במקומות בהם האתגר הוא עצום. מערכת ההשגחה הענפה, הקורסים של מדריכות הבית, מדריכות הכלות, בלניות, ועוד רחבה היריעה. 

אבל האמת היא שהחלק הכי מעניין בכל פועלו של הרב הוא האיש עצמו. הרב מסוגל להרים טלפון באמצע שום מקום עם עצה שהוא שלף בעינו החדה ובזה לשנו מהלכים ב180 מעלות. זכור לי זוג שהתעכב שנים עם בירור אי הפריון, החליט לסמוך על ניסים. רקם הרב עלילה עסיסית ובו חלם חלום ובו הזוג מבצע בדיקה מסוימת ונושע. נכנסו הדברים לליבם של בני הזוג, והיום הם חובקים ששה ילדים מתוקים, שנולדו בשרשרת שעוד מסתלסלת.  

 נושאים בעול ועוזרים לזוגות חשוכי ילדים, כנסו>>

אבל לא בזה עסקינן. הרב בורשטיין איש- שלוקח טרמפים, ועל הדרך נותן מענה לזוגות, גם אם הטרמפיסטים מסמיקים קצת. הרב מנחם, שלא מוותר על הזדמנות להוסיף אור ושלום בית. הרב  המשפחתי, האנושי, מחלק סוכריות, ומטקס העצות, נותן ברכות [אני קבלתי כמה מה'בבא רב מנחם'...], ויורד לפרטים הקטנים. אבל, בנשיאת הפכים עצומה, הוא חושב בענק. נושא על כפיו כמעט כל פרויקט ציבורי משמעותי – וחולש על כל מעגלי החיים, מהחיים העובריים ועד לסיום שנותיו של האדם על פני כדור הארץ. ועוד לא אמר די. 

יש חמדנות שאפשר רק לקנא בה. חמדנות לעשות את דבר ה' ולהשפיע טוב בעולם בכל המישורים.

כאז גם היום.

באותו ליל קיץ מהביל, כשמחוגי השעון העצלים מצביעים לעבר השעה ארבע בבוקר, יצאנו אל עבר הכביש החשוך והריק כשאנחנו כה מוארים, שאור הירח המנמנם הפך לידינו לחיוור. ובתוך הבית פנימה, במעלה המדרגות, נשימות רכות נשמעות, כשבני הבית נמים את שנתם. וליד המנורה הקטנה, שם בחדרון הפינתי הצפוף, אור המנורה הופך צהבהב וחיוור אל מול פניו של האיש המואר באור יקרות. 

 נושאים בעול של מצוה חשובה זו, כנסו>>