הערב (ראשון), בכינוס קבינט הקורונה הוחלט פה אחד לקבל את 'תכנית הרמזור' של פרופ' רוני גמזו, שתמומש כבר בשבוע הבא.
שרי הממשלה החברים בקבינט אמורים היו להכריע גם בשינויים שדורשים נציגי המפלגות החרדיות, בין היתר בהימנעות עקרונית מסגר בתקופת החגים המתקרבת, בהגבלות על בתי הכנסת ובכללים המחייבים בתפילות ה'ימים הנוראים'.
כזכור, תכנית הרמזור של גמזו לא אושרה בשני כינוסים קודמים של קבינט הקורונה, ושרים אף ביקרו אותו כי בא לא מוכן. לאחר מכן הוא הודה כי שקל להתפטר, וכי אינו שולל לעשות זאת אם שוב תכניתו לא תאושר.
כעת, אחרי 'שיפוצים' כאלו ואחרים, עוסק המסמך החדש בעיקר בהגבלת מספר משתתפים בהתקהלויות, ומתחמק מקביעה ברורה כי מוסדות החינוך בערים 'אדומות' ייסגרו, עמדה בה נלחם שר החינוך יואב גלנט.
"יש לאמץ מדיניות של טיפול דיפרנציאלי בהתפשטות נגיף הקורונה החדש, בהתאם לסיווג של רשויות מקומיות בארץ, לפי נתוני התחלואה שלהן", קובעת תכנית הרמזור העדכנית, כפי שנחשפה ב'חדשות 12'.
ה'רמזור' המדובר קובע, כי תתבצע חלוקה לארבע רמות, וכי לכל רשות מקומית יתאפשר לקבוע הגבלות "ולחוקק מתן סמכויות מיוחדות להתמודדות עם הנגיף", לשון המסמך.
כמו כן, "לכל רשות מקומית יינתן ציון בין 0 ל-10 בהתאם לנוסחה, שתחושב לפי מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים ברשות בשבוע, שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בשבוע, וקצב גידול מספר החולים החדשים בכל רשות מקומית בשבוע".
"בכל שבועיים יתקיים 'מועד קובע', בו יוחלט איך תוגדר אותה רשות מקומית. כל רשות שקיבלה ציון ממוצע של 7.5 ומעלה, תוגדר אדומה, כזו שקיבלה ציון של בין 6 ל-7.5 היא כתומה, בין 5 ל-6 - רשות צהובה, ורשות מתחת לציון ממוצע של 4.5תוגדר כירוקה. במקביל, צוות בין-משרדי יוכל להגדיר סיווג שונה לשכונה או חלק מיישוב, בהתאם לנתוני תחלואה מדויקים.
וכך 'צבע' הישוב ישפיע על ההגבלות:
• במקום אדום יוכלו להתכנס 20 איש בשטח פתוח ו-10 במבנה.
• בכתום תתאפשר התקהלות של עד 50 איש בשטח פתוח, 25 במבנה, תפוסה של 40% בשטח פתוח של מקום עסקי או ציבורי ולא יותר מ-20% בתוך מבנה שכזה.
• בצהוב תותר התקהלות עד 100 איש בשטח פתוח, 50 איש בתוך מבנה, תפוסה של עד 60% בשטח פתוח של מקום ציבורי או עסקי ועד 40% במבנה של מקום ציבורי או עסקי.
• בירוק תותר התקהלות עד 250 איש בשטח פתוח ועד 100 בתוך מבנה, לא יותר מ-80% בשטח פתוח במקום ציבורי או עסקי ועד 60% מהתפוסה במבנה ציבורי או עסקי.
כמו כן, לפי התכנית תיקבע הגדרה נפרדת, שטרם ברורה טיבה, לגופים הבאים: מסגרות רווחה, מערכת החינוך, התחבורה הציבורית והתעופה, מקומות עבודה, שמורות טבע, אתרי מורשת, גנים לאומיים, מקומות קדושים, קניונים, מוזיאונים, אירועים מאורגנים (בישיבה וללא מזון), אירועי ספורט וחנויות למכירת מזון, מוצרי היגיינה ובית מרקחת.
"מוצע לקבוע תנאים קוהרנטיים ואחידים יותר, במטרה להגביר את הבהירות ואמון הציבור בכללים החלים עליו. בנוסף, המנגנון מאפשר להתאים את ההגבלות החלות על התנועה במרחב הציבורי ועל פעילותם של עסקים ומקומות ציבוריים לנתוני התחלואה בכל אזור, ולאפשר החלת הגבלות מידתיות ומותאמות לכל אזור, בהתאם לנתוניו הייחודיים. המנגנון נועד לייצר תמריצים לרשויות על מנת שיוכלו להקטין את שיעורי תחלואת הקורונה", מסביר גמזו את ההיגיון שמאחורי תכניתו.