במקום לגנות, תקשיבו // משה גלסנר

קצת רקע קודם, ברשותכם:

הציבור החרדי, ובפרט הליטאי אינו "מכחיש קורונה", הוא הולך עם מסיכות, הולך להיבדק הרבה יותר מהממוצע, שומר באדיקות על ההנחיות. וזה למרות שבציבור החרדי קיום ההנחיות הרבה יותר קשה, כל החיים החרדים – גודל המשפחות, גודל הדירות, בתי הכנסת ובכלל אופי החיים הקהילתיים – הם מתכון בטוח להדבקה.

לימוד תורה, הוא הערך החשוב ביותר בציבור החרדי. לכך מחנכים את האדם החרדי כל חייו. לכן למשל, מעולם לא הייתה שביתה במוסד חינוכי חרדי תורני בו לומדים תורה. לכן גם, כל ההחלטה כעת היא רק למוסדות בהם לומדים תורה.

בציבור החרדי אין תפוצת אינטרנט ומחשבים כמו בציבור החילוני. הלימוד הטלפוני הוא חלקי ביותר. מערכת החינוך החרדית נמצאת בקריסה. יותר מדויק: לא המערכת, אלא החינוך. גידול מבהיל בנוער נושר, המסגרות מתפרקות, החיים הרוחניים שאפיינו את הציבור החרדי נעלמים במצב הנוכחי.

בתי הרבנים מוצפים בפניות מהורים מקוננים שילדיהם מידרדרים, אימהות בוכות מתקשרות לרבנים, ומחנכים זועקים שהנזק הוא בלתי הפיך. זה מצב שלא מאפשר לרבנים ולנציגים לשבת בשקט אפילו רגע אחד. אין להם ברירה, הם חייבים למצוא פתרונות.

אבל זה מעבר לכך:

הציבור החרדי חש, שהנהגת המדינה הפכה אותו שעיר לעזאזל. זו לא טענה בכיינית סתם, הטוענים - מנמקים אותה בעובדות: "מישהו מנסה לכוון את האש עלינו, להפוך אותנו בעיני העם לאשמים. להביא אותנו לסיטואציות בלתי אפשריות, ואז לגרום לנו להיות אויבי העם". ויש גם כמה דוגמאות:

דוגמה ראשונה: ההחלטות על הערים האדומות מתקבלות תוך שינוי נוסחת הרמזור לפני הדיון, באופן שגורם לערים והשכונות החרדיות להיות אדומות. זו לא טענת קונספירטיבית הזויה, אלו עובדות שראשי הערים הצליחו להוכיח. שינוי קטן בנוסחה מייצר את התוצאה. ההנהגה החרדית רותחת מזעם על זה.

דוגמה שנייה: לפי מצב התחלואה בחודש אוגוסט, הממשלה הייתה צריכה להכריז על סגר כבר אז. אבל במקום זה, היא התכנסה והחליטה על שורת הקלות מוזרות, כמו למשל הגדלת מספר הסועדים במסעדות – תוך כדי הגידול בתחלואה, גם המלונות המשיכו לפעול כמעט ללא הגבלות, ורק לפתע בערב ראש השנה היו חייבם להטיל סגר כללי, עם הגבלות על בתי הכנסת.

עכשיו, תחשבו רגע על תאריך בו הסיכוי הגבוה ביותר שחרדים לא יעמדו בהנחיות, יש לכם אופציה אחרת חוץ מראש השנה ויום כיפור? אולי כעת תבינו מה חושב האזרח החרדי לנוכח ההחלטה. רבים מאמינים לליצמן שהסגר תוכנן חודשים מראש לחגי תשרי.

דוגמה שלישית: אין כמעט הסברה למגזר החרדי (מגזר שהוא כ-12% מהאזרחים, וכ-40% מהחולים, אחוז תקציב ההסברה של לפ"מ המושקע בו עומד על 5.6%). האם מישהו ממש לא מעוניין שהחרדים ישמרו על ההנחיות??

נחזור לסיטואציה הנוכחית אודות מערכת החינוך החרדית:

מזה זמן, מתחננים בציבור החרדי להידברות בעניין מערכת החינוך. מוכנים לקבל כל מתווה – שטח פתוח / מספרי תלמידים קטנים / קפסולות / לימודים במשמרות וכו', ובלבד שיהיה פיתרון לחינוך. כאמור, קריסת החינוך החרדי זהו מצב עימו לא ניתן להשלים. לפני כשבוע אפילו פורסם סוג של אולטימטום פומבי שקצב שבוע לשיח, טרם נקיטת צעד חד-צדדי.

במהלך השבוע האחרון ישבו צוותים מקצועיים וגיבשו מתווה (בסיסו – קבוצות קטנות, שעות לימוד קצרות, חללים גדולים וכו'). לטענת גורמים חרדים בכירים - הוא אושר ע"י הפרופ' רוני גמזו, הפרופ' איתמר גרוטו, והאלוף במיל' רוני נומה.

המתווה הגיע לקבינט הקורונה, ואז באדיבותם של שרי כחול לבן בסיוע היועמ"ש, הוא הושלך לפח. פתיחת המוסדות כעת, היא אקט מחאה נוכח היחס לחרדים בכלל ולחינוך החרדי בפרט. אולי כעת, הם מקווים, יתחילו להתייחס אליהם.

אגב, כאשר כמה מסעדנים הודיעו שיפתחו את המסעדות בניגוד להנחיות, הם קיבלו כותרות חיוביות בעיתונות, תחת הכותרת "זעקת המסעדנים" ו"אין להם ברירה". אני לא זוכר שהמפלגות, השרים ואנשי תקשורת מיהרו להתנפל עליהם...

אני לא זוכר את יאיר "בממשלה שלי המימון למפרי ההנחיות היה נעצר" לפיד, מציע לבטל תמיכה למסעדנים הללו. גם לא את אביגדור "אל תצייתו להנחיות" ליברמן, יוצא למתקפה על מפרי חוק שאינם חרדים. ומי מדבר בכלל על גינוי האלפים שהצטופפו אמש בבלפור תוך צפצוף ארוך על הנחיות הבריאות. לא טובת המדינה ולא בריאות האזרחים. הכל פוזיציה.

בקיצור, במקום לגנות, תקשיבו. במקום סנקציות, תדברו. במקום לכעוס, תבינו.