פרקליטות מחוז ירושלים החליטה שלא להגיש כתב אישום בגין התעללות של עובדים בחברת שופרסל מגוש עציון נגד עובד בעל צרכים מיוחדים שהועסק במקום. האמא הגיבה: "אני בהלם".
הנאשם, כמאל חמידאן מבית ג'אלה יאושם בעבירה של תקיפה סתם וכמו כן נסגר התיק נגד שאר השותפים במעשה ונגד המנהל שידע.
בפרקליטות טענו כי לא מדובר במספר מקרי התעללות, אולם דבר זה עומד בסתירה לכתב האישום שהוגש נגד העובד כאמור בעבירה מינורית של תקיפה סתם.
כתב אישום מייחס לו 4 מעשים של סטירות, ביזוי וכריכת הגוף בניילון נצמד כאשר לטענת המוגבל העובד קילל אותו ואת העם היהודי.
המשטרה גם סגרה נגד השותפים הנוספים לאירוע בהם עובד נוסף, הצלם וגם המנהל שקיבל תלונה מהמוגבל, אך לפי הטענה התעלם ממנה.
עו"ד איתמר בן גביר המייצג את משפחת החרדי המוגבל שהותקף, אמר בתגובה כי "מדובר בביזיון. אם זו לא התעללות בחסר ישע אולי כדאי למחוק עבירה זו מספר החוקים. יסודות עבירת ההתעללות הוכחו במיוחד שמדובר במספר אירועים שבהם ביזו פגעו השפילו המוגבל סטרו לו ואף כרכו את גופו בניילון נצמד - הפרקליטות הוסיפה חטא על פשע כאשר התעלמה הקללות נגד העם היהודי וכל השותפים האחרים שידם הייתה במעל וקיים חומר בעניינם - החלטה מבישה".
יחד עם זאת הוסיף עו"ד בן גביר כי בימים אלה הוא שוקד יחד עם עו"ד יוסף מזר על תביעת ענק נגד העובד ונגד כל יתר המעורבים.
בעקבות ההחלטה, מיהר ח"כ משה ארבל (ש"ס) לשגר מכתב אל השופט (בדימוס) דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תחת הכותרת: "טיוח התעללות קשה בחסר ישע חרדי על רקע לאומני".
בפתח מכתבו מתאר ח"כ ארבל את ההתרחשות הנצפית בסרטון והחלטת הפרקליטות, וכותב כי "נגד העובד, כמאל חמידאן, תושב בית ג'אלה, הוגש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, חלף ייחוס עבירות הולמות יותר למעשים, כגון תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א), תקיפה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 144ו, תקיפה או התעללות בחסר ישע לפי סעיפים 368ב ו-368ג לחוק. ניתן לומר, בזהירות המתבקשת, כי כל אחת מעבירות אלו היו הולמות יותר את נסיבות המעשה, חומרתו הרבה, היסוד העובדתי והנפשי של המעשים הקשים ועושיהם והעובדה כי מדובר בשרשרת אירועי התעללות ולא במקרה יחיד".
ארבל מוסיף וכותב כי "בכתב האישום שהוגש לבית המשפט השלום בירושלים מיוחס לנאשם כי תקף את העובד חסר הישע בארבעה מקרים שונים. כלומר, גם לגישתה המקילה שלא לצורך של הפרקליטות מדובר במסכת התעללויות שנמשכו כשנה. עיון בכתב האישום ובהתנהלות הפרקליטות בתיק זה לא יכול שלא להידמות לטיוח של ממש.
"החלטת הפרקליטות תמוהה וניתן להניח כי לו היה מדובר בעובד שאינו חרדי, ובעיקר אם היה מדובר בעובד ממוצא ערבי או אחר, מקרה זה היה זוכה לתשומת הלב הראויה ולתגובה הולמת מצד הפרקליטות. אכן, נראה כי היחס שקיבל הכלב בבת ים, שנלקח במהרה מבית בעליו המתעלל, היה ראוי יותר מהיחס לו "זכה" אדם בעל מוגבלויות במקרה זה. וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שם".
לסיום מכתבו הוא כותב: "אבקשך לפעול לבירור הליך קבלת ההחלטות בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) במקרה זה. ובעיקר כיצד ומדוע התקבלו ההחלטות שלא לפעול נגד מרבית העובדים שהיו מעורבים במעשים החמורים ולייחס למעורב המרכזי עבירה קלה של תקיפה סתם, ללא נסיבות מחמירות, בניגוד לכל היגיון משפטי או לשכל הישר ובניגוד לעובדות עצמן כפי שנאספו בתיק החקירה ונראו בסרטון הקשה. אודה לעדכוני בדבר ממצאי הבדיקה".