שלוש שנים עברו מאותו בוקר של שמחת תורה ששינה את מדינת ישראל.
בשעות הבוקר של השבעה באוקטובר 2023 חדרו אלפי מחבלים מרצועת עזה ליישובי הדרום ולבסיסי צה"ל. הם רצחו אזרחים וחיילים, שרפו ובזזו בתים, פגעו בנשים, בילדים ובקשישים וחטפו 251 בני אדם לתוך רצועת עזה.
שלוש שנים אחרי, שני בחורי ישיבה ירושלמים החליטו לציין את היום הזה בצורה אחרת. לא בנאום, לא באולפן ולא בעברית.
השניים התיישבו בחצר ירושלמית, פתחו מצלמה והתחילו לדבר בערבית. המסר שלהם מופנה קודם כול לעזה, אבל מהר מאוד מגיע גם ללבנון, לאיראן ולכל מי שהיה חלק מהמערכה נגד ישראל מאז אותו בוקר.
"שלום לאומה הכושלת"
"שלום לאנשי עזה, האומה הכושלת", הם פותחים. "מה חשבתם לעצמכם כשהעזתם לעשות את מה שעשיתם לפני שלוש שנים?".
ומשם הם ממשיכים בלי יותר מדי הקדמות. "תסתכלו מסביב על ההרס, על העקירה, על המוות ועל החורבן שהבאתם על עצמכם. תראו את עזה, תראו מה נהיה מלבנון".
אחרי עזה הם עוברים לשמות שהפכו במהלך המלחמה לסמלים של חמאס וחיזבאללה. "איפה נסראללה? איפה סינוואר? איפה מוחמד דף ואסמאעיל הנייה?", הם שואלים. מבחינת שני הבחורים, זו בדיוק הנקודה של הסרטון: להזכיר לצופה הערבי מה קרה בשלוש השנים שעברו מאז השבעה באוקטובר, ולשים מולו את ישראל של היום.
הם מדברים גם על איראן ועל התמיכה שקיבלו ארגוני הטרור מטהרן, ועוקצים את מי שהבטיחו במשך שנים להקיף את ישראל ב"טבעת אש".
ואז מגיע הסיום.
"אתם זבלה, והחמורים טובים מכם", אומרים השניים בערבית. "אבל אנחנו פה. חיים את החיים שלנו, שמחים בירושלים ויודעים שהשם איתנו".
שלוש שנים אחרי שמחבלי חמאס חצו את הגבול והביאו את המלחמה לתוך יישובי ישראל, שני בחורי ישיבה מירושלים בחרו לסגור איתם חשבון בדרך שלהם: כמה דקות מול מצלמה, בערבית שהם מבינים היטב.