המומחה באולפן

החשש מחיסון לנגיף: 'תקופה של הפרחת דמגוגיה קיצונית'

המנהל לשעבר של המחלקה למיקרוביולוגיה בבית החולים הדסה, פרופ' אלון מוזס, הגיע לאולפן 'כיכר השבת' כדי להפריך את תיאוריית הקונספירציה הטוענת כי החיסון לנגיף מסוכן, גם לפוריות. צפו (ארץ)

דוד הכהן | כיכר השבת |
הראיון המלא של הפרופ', לרב בני פישר (צילום ועריכה: מולי הרשקוביץ)

פרופסור אלון מוזס, לשעבר מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות בבית החולים הדסה, שולל בראיון ל'כיכר השבת' את תיאוריות הקונספירציה המופרחות לאחרונה באשר לסכנות שכביכול קיימות בהתחסנות מפני נגיף הקורונה.

את הראיון באולפן פתח הרב בנימין פישר, יו"ר ארגון מגן לחולה ויועץ רפואי בכיר, בהודיה לקב"ה על הנס שבהמצאת החיסונים של החברות השונות, שצפויים לעצור את המגפה בתוך מספר חודשים, ולאחר מכן עבר לשלב השאלות.

עיקרי הראיון

פרופסור מוזס, האם ישנו סיכון כלשהו בלקיחת החיסון, כפי שישנם רבים החוששים בימים האחרונים?

"אני מצטרף קודם כל לברכה שלך על הנס הזה שקרה לנו, שיש לנו חיסון בזמן כל כך קצר. חשבנו בתחילת הדרך שאם כלל המערכות ישלבו ידיים יהיה לנו חיסון במהרה, ואני שמח שכך אכן קרה".

"ולשאילתך: החיסון הזה נבדק על עשרות אלפי בני אדם, החברות המובילות שמייצרות את החיסון בדקו אותו על 70,000 איש, ואין ספק שהחיסון הזה יעיל ב-95%".

"אין גם ספק שיש מיעוט של תופעות לוואי למשך תקופה קצרה. יש שלוש כאלו: כאב במקום ההזרקה, עייפות וכאבי ראש. אם עושים השוואה בין החיסון נגד הקורונה לחיסונים אחרים, למשל חיסון לטטנוס, בהם ישנם יותר תופעות לוואי מאשר בחיסון נגד הקורונה".

"ישנה הסכמה מלאה שתופעות הלוואי לגמרי מקובלות. כמו כל חיסון בעידן המודרני, החיסונים מתוחכמים יותר. גם בהיסטוריה היו לנו חששות כלשהם שנגעו לחיסונים חדשים".

"אני חושב שהחשש הוא נכון, והדרישה לעקוב אחר מקבלי החיסונים היא לגמרי מוצדקת, אבל האם בגלל שצריך לעקוב, צריך לעצור את החיסון? בוודאי שלא. משום שהסיכון שתהיינה תופעות לוואי משמעותיות הינו קלוש ביותר".

"החיסון הזה אמנם די חדשני, אבל אנחנו מבינים אותו מצוין ויודעים לומר שהפעילות שלו ליצירת הנוגדנים הוא בימים הראשונים בלבד. ויש לדעת, שארגון ה-FDA האמריקני, הנחשב למחמיר ביותר, בדק ואישר את החיסון, על כל מרכיביו".

האם היו קיצורי דרך או עיגולי פינות בגלל הבהלה; קיצורי דרך דרך שעלולים להוות סיכון מסוים?

"אני חושב, מקריאתי את המאמר שפורסם על המחקר, שהחיסון נעשה על פי הכללים. האוכלוסיות שנבחרו לצורך כך הן מהאוכלוסיות ה'נכונות', למשל אנשים עם עודף משקל או פגיעה במערכת החיסונית, כולל מעקב אחר החולים והשקעה רבתית בנושא, עם חבירה של חוקרים ממדינות וארגונים שונים".

זאת אומרת שקיצורי הדרך שהתרחשו היו בעיקר בהקשר הבירוקרטי של הליך אישור החיסון?

"מסכים. האיכות של המידע שפורסם היא באיכות טובה".

יש אומרים שהחיסון אולי פוגע במערכת של פוריות, בצורה כזאת או אחרת; יש לכך אחיזה במציאות?

"אין לזה שום אינדיקציה! יש לדעת שהחיסון נוסה בהצלחה על בעלי חיים. מה גם שהחומר נעלם מהגוף זמן קצר אחרי נתינת החיסון - חומר שאגב נמצא בהמון תרופות שאנו צורכים כבר שנים רבות".

מדוע יש קסם לתיאוריות הקונספירציה בנושא החיסונים? מדוע כל אחד הופך להיות 'בעל דעה' למרות שאין לו שום הבנה בנושא?

"אנחנו מכירים את זה משנים אחורה. היו לנו את מחלת החצבת ואת נגיף הפוליו, תקופה שבה אנשים ניצלו את הבמה כדי לומר דברים דמגוגיים וקיצוניים, ללא שיש בידם את הנתונים המתאימים, והתקשורת אוהבת כמובן להבליט את המתנגדים הללו, שכוללים גם אנשים חכמים...".

צפו בראיון המלא

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר