1:
״לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת״.
הגמרא במסכת מגילה (טז:) שואלת, וכי אפשר שדבר שנצטער בו אותו צדיק (יוסף) גם יכשל בו?
איך זה יכול להיות שיוסף נותן לכל אחד מהאחים חליפות שמלות, אחת לכל אח, ואילו לבנימין מחליט לתת חמש חליפות שמלות?
הרי כל סיבת המפגש הזה והקודמים לו וכל קורות יוסף ואחיו קרו בין השאר גם בגלל העדפתו של יעקב ליוסף דבר שהתבטא בכותונת פסים מיוחדת שנתן רק לו.
והנה פה, ההסטוריה חוזרת על עצמה ויוסף בעצמו מעדיף להפלות לטובה את אחיו בנימין ולתת לו יותר מלשאר אחיו?
ועל זה עונה הגמרא ״אמר ר׳ בנימין בר יפת, רמז רמז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות שנאמר ״ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן״.
2:
הגאון מוילנה בספרו ״שנות אליהו״ שואל, מה זה עוזר שיוסף רמז לבנימין שיצא ממנו מרדכי ובגלל זה נתן לו חמש שמלות, איך זה מוריד את הקנאה מהאחים?
ובספר ״תורה תמימה״ מסביר את שאלת הגאון מוילנה, שהרי האחים לא אמורים לדעת שיוסף עשה את זה בשביל לרמוז לבנימין?
ומתרץ הגאון מוילנה שהחמש חליפות בגדים של בנימין היו יותר פשוטים משל שאר האחים והיו שווים כל החמישה כחליפה אחת בדיוק כמו שנתן יוסף לכל אחד מהאחים, ואם כן הבינו האחים שלא סתם נתן יוסף לבנימין חמש חליפות אלא כדי לרמוז לו.
ובספר ״תורה תמימה״ מביא הוכחה לדברי הגאון מוילנה מספר ״מדרש רבה״ על פרשת כי תשא ששני לוחות העדות היו שווים כאחד מזה שכתוב בתורה ״לוחת״ בכתיב חסר.
אם כן גם פה אצל האחים כתוב שנתן לכל אחד ״חליפות״ בכתיב מלא ואצל בנימין כתוב ״חליפת״ בכתיב חסר, מזה נלמד שכל חמשת חליפותיו של בנימין היו שווים כחליפה אחת של שאר האחים.
3:
המהרש״א שואל מדוע לגמרא במגילה היה קשה על יוסף דווקא בגלל החליפות, הרי יש גם את השלוש מאות שקל שנתן יוסף לבנימין מה שלא נתן לשאר האחים ואיך נתרץ את הקנאה פה?
רבנו בחיי אומר שמה שנתן יוסף לבנימין שלוש מאות שקלים זה כנגד מה שהיו האחים חייבים על מכירתו.
כתוב בגמרא בגיטין (מה:) שכשאדם מוכר יהודי לעכו״ם, מתחייב הוא לשלם כקנס פי עשר משוויו של העבד, ומהו שוויו של עבד? שלושים שקלים.
אם כן יוצא שכל אחד מהאחים היה חייב ליוסף שלוש מאות שקלים על מכירתו, והנה פה במעמד זה הוא סולח להם ואף מרגיע אותם שלא הם האשמים אלא הכל מה׳ יתברך, והרי בנימין שלא היה במכירתו ולא חייב לו שלוש מאות שקלים, ויוצא שכל אחד מהאחים בעצם קיבל מתנה בעצם ויתורו של יוסף, ולכן יוסף נותן רק לבנימין שלוש מאות שקלים כדי להשוותו לשכר האחים.
4:
כדאי לראות את מעלותיו המיוחדות של יוסף ולנסות ללמוד מהן.
לא סתם הוא נקרא ״יוסף הצדיק״, היחיד מבין אחיו עם תואר כזה.
הרי לכאורה היה על יוסף לשמור טינה גדולה לאחיו בעקבות מה שהם עשו לו וכל התלאות שעבר.
מאדם רגיל היה מצופה להתנהג אחרת ולהחזיר לאחים רעה כמו שמגיע להם.
אבל יוסף הצדיק אינו שומר טינה, הוא יודע שכל מה שקורה לנו, הכל מלמעלה וכולנו מסביב רק שליחים.
יוסף הצדיק מבין שלקב״ה היו תוכניות משלו והאחים היו רק שליחים, יוסף גם מבין טוב את שורש הבעיה שנוצרה בגלל אפליה בין האחים ואת הקנאה שגרמה לאחים למלא את שליחות הקב״ה בצורה שלא היטיבה עמו, ולכן במעמד זה של סגירת מעגל עם האחים מקפיד יוסף הקפדה יתירה שלא תהיה קנאה.
כשרואה הוא את בנימין האהוב עליו, כדי שלא יקנא בו בראותו יושב על כס מלוכה כמשנה למלך מצרים, מרמז לו יוסף שגם הוא יזכה שיצא ממנו משנה למלך אחשוורוש ולכן נותן לו חמש חליפות.
ואז פונה לאחים ואומר להם שגם להם אין צורך לקנא כי כנגד החמש חליפות מלוכה של בנימין גם אצלם יהיה משהו שחשוב בשוויו לחמשת החליפות, כל שבט והמיוחדות שלו ובחשיבותו לעם ישראל ולכן נתן לכל אחד מהם חליפות כשווי כל חמשת חליפותיו של בנימין.
יוסף הצדיק במעמד זה מוחל לכל האחים בלב שלם וחשוב לו גם בדקויות האלו ליישר קו בין האחים, וכך הוא אומר להם, לכם ויתרתי על החוב של השלוש מאות שקלים, ולבנימין גם מגיע סכום זה כדי שלא תהיה קנאה.
כי זוהי מידתם של צדיקים אמיתיים, יושר ומידות טובות.
5:
מאז תחילת הקורונה נתקל אני בדעות אמוציונליות הפוכות בנוגע למסכה ויעילותה.
רוצה אני להביא בפניכם ציטוט של ה״ביאור הלכה״ בהלכות תשעה באב (סימן תקנ״ד, ו׳) שבימי מגפה עלינו לשים מטפחת על האף והפה, וכך לשונו:
״עין בספר פתחי עולם שבמקום שאין המחלה של חולירע חזקה חס ושלום יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס.. ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם חס ושלום יש ליעצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום, ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע״ר (מסכה)״.
בימים אלו של מוטציות חדשות שהולכות ומתגלות, אל תקחו סיכונים מיותרים, הקפידו על מסכות, אל תצאו סתם מהבית אלא אם חייבים, המעיטו בהתקהלויות מיותרות, וההלכה של ימי ״חולירע״ לגבי המסכה אקטואלית גם בימי קורונה היא החולירע המודרנית.
סוף שבוע מקסים ובריא לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי