עימות - רק אם רווח לנתניהו
מערכת הבחירות הייתה די מנומנמת עד השבוע, בו עלתה האפשרות לעימות בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד. הסיכוי לקיום עימות קלוש, אך בשונה מפעמים קודמות, קיים, מכיוון ששיטת העבודה של נתניהו, לדחוק את לפיד לתחרות מולו, מניבה לו קולות. אם בסוף יתקיים עימות, סביר להניח שהוא יתקיים רק אחרי שראש הממשלה יגיע למסקנה שירוויח ממנו יותר, בצורה ישירה. בכל מקרה, את הפגיעה בכוחם של סער ובנט, הוא כבר השיג.
בנט, אל יתהלל חוגר כמפתח
יו"ר 'ימינה' מתנהל בימים האחרונים כאילו הבחירות כבר תמו וחלומו להיות לשון המאזניים התגשם, אך התנהלותו עלולה לפגוע בכוחו ביום שלאחר הבחירות. במצב בו נתניהו לא יקבל 61, שיתוף פעולה של לפיד, סער וליברמן יכול לדחוק אותו לפינה, ובנט לא יוכל להיות חתום על בחירות חמישיות שבוודאי תקטנה את כוחו. עם כבוד לחבריו אולי הוא היה זוכה במלוכה, כך הוא יכול להיות האחרון ברשימה.
הקולות המכריעים של סער
'תקווה חדשה', שכבר הייתה עם 21 מנדטים בסקרים, יורדת אל 9, רגע לפני קו הסיום. בניסיון להשתקם, סער ממשיך לכוון את חיציו נגד נתניהו, אחרי שראה שהמאבק מול בנט לא צולח. יו"ר 'תקווה חדשה', שפרש מ'הליכוד', יודע שאחת השאלות שתכריע את הבחירות היא כמה מנדטים של בוחרי 'הליכוד' בבחירות הקודמות יעברו למפלגתו במערכת הזו. אם יצליח לשמור על חמישה כאלו, יתכן שבכך ימנע את ניצחון נתניהו, גם אם מפלגתו תהיה קטנה יחסית.
ההסבר הלא משכנע של מיכאלי
יו"ר 'העבודה', מרב מיכאלי, רואה את מצב אחותה הקטנה 'מרצ' בסקרים, ומודאגת. אבל במקום לדחוק בשותפתה לתפיסות היסוד לפרוש מהמירוץ כדי לשמור על קולות הגוש, מיכאלי תוקפת את גנץ. אולי זו הרגשת מיכאלי שהגיעה ההזדמנות להחזיר לגנץ על כניסת 'העבודה' לממשלה, אבל לפחות שהאמת תיאמר ולא "הצלת הגוש".
הריב המזויף של דרעי וגפני
ראשי 'ש"ס' ו'יהדות התורה' פתאום התחילו לריב. הסיבה לכך שהשניים דנים כעת בציביון המפלגות החרדיות אינה פתק אחד יותר לאחד או לחברו, אלא שני פתקים פחות ל'ציונות הדתית'. דרעי וגפני ערים לשיח הפנימי בחברה החרדית, בדגש על צעירים, שהאפשרות להצביע לסמוטריץ' ולבן גביר קוסמת להם, ויודעים שעליהם לעצור את הסחף. בחודשיים שחלפו השיטות לא הצליחו, אז הם עברו לקלף האחרון: יצירת מאבק פנימי ביניהם כדי לעורר את השיח, במטרה להשיב מצביעים אל הבית.