אאא

בהיכל ישיבת תורת זאב ('סולובייצ'יק'), בה למד האברך הרב מנחם זקבך ז"ל שנהרג באסון מירון, נערך מעמד מספד והתעוררות בעקבות הסתלקותו הטראגית, ובמרכזו דברים מפעימים שהשמיע האב השכול.

בן ה-24, המתגורר סמוך לבית חמיו הרב יוסף קנטור במודיעין עילית, הותיר אישה ותינוקת כבת שנה, את הוריו משכונת קרית הרצוג בבני ברק ואת חבריו הרבים, גם מספסלי כולל 'עטרת שלמה', המתקשים כולם להתמודד עם האובדן הנורא.

מול תלמידי הישיבה שבבית שמש, נעמד בתום ימי ה'שבעה' האב השכול רבי מאיר, שסיפר על בנו היקר ועל העצב הרב בהיעדרו, והסביר לחברים כיצד להמשיך הלאה אחרי הטרגדיה.

ר' מנחם ז''ל (צילום משפחתי)
ר' מנחם ז"ל (צילום משפחתי)
הגדלה

"יש לנו פה כמה שליחויות", פתח האב את הספדו: "קודם כל לדעת להנציח את מה שהוא רצה, וכן להבין איך להגיד 'דיין האמת'. זה לא פשוט ולא קל. קשה מאוד לחשוב על אמונה ועל לומר את ברכת דיין האמת בשמחה, אבל זו השליחות שלנו".

"לא קל כשמתעוררים לך באמצע הלילה ואומרים לך: אבא, אני מתגעגעת למנחם", תיאר ר' מאיר את שחווה בימים אלו במשפחתו. "זה קשה מאוד לשמוע את זה, ובוודאי לענות ש'גם אני מתגעגע, אבל אין ברירה ועלינו לקבל את הגזירה באהבה'".

"אין לי ספק שגם הבוגרים בישיבה, שהכירו אותו, מתעוררים בלילה ושואלים היכן הוא; אני חושב שהחיסרון של מנחם מורגש בקרב כל מי שהכיר אותו, כי החיוך והמעורבות שלו בכל דבר היו תמיד חלק ממנו".

"אני חושב שעלינו להיזהר מהיצר הרע הכי גדול, דהיינו יצר הדיכאון, שאומר לנו לעבוד את ה'  אבל לא בשמחה. זו השליחות שלנו: להתגבר על הקושי, למרות שהגעגוע אליו יישאר תמיד".

"מותר לבכות, אבל חלילה לא להיכנס לעצבות. ואנחנו מבטיחים לך, מנחם, שנעשה הכל כדי שתישאר איתנו, ולא ניתן ליצר הרע להכניס אותנו לדיכאון".

"מנחם היה ילד שמעורב בין כולם, הוא תמיד ידע מה שקורה, אהב לאכול ואהב לישון", תיאר האב השכול בכנות, "אבל תמיד ראו עליו ש'שיוויתי השם לנגדי תמיד'. במשך חורף שלם הוא כמעט ולא רצה לבוא הביתה מהישיבה. כשהגיע באמצע השבוע, אמר לי: אבא, 12 שעות לימוד לא מגיעות ברגל...".

 הלוויה קורעת הלב, למחרת האסון (באדיבות המשפחה)

"ברכת המזון שלו היתה תמיד מתוך הכתב ובכוונה גדולה. הוא אמר לי פעם, כשהחמאתי לו: אבא, אכלנו דגים? אכלנו בשר? אז לברך ברכת המזון בכוונה זה המינימום שצריך כדי להודות לקב"ה".

"אני לא בעל מוסר, אבל אני לוקח את זה כצוואה שלו, ואני מבקש מכל אחד ואחד שיקבל על עצמו לברך ברכת המזון מתוך הכתב, גם אם זה ליומיים או לשבוע-שבועיים".

"הוא היה נזהר מאוד ברכוש השני. כשנסע באופניים חשמליים ובטעות פגע במראה של מישהו, הוא השאיר פתק ורדף אחרי בעל הרכב במשך חצי שנה, תוך שהוא מבקש ממני להתקשר אליו כדי לשלם על הנזק. וזה לא היה מתוך צדקות, אלא מתוך היגיון".

"הקב"ה ביקש מאיתנו את מנחם, ואנחנו מבקשים מהקב"ה שמנחם ידאג לישיבה שגידלה אותו, לישיבה שלימדה אותו מה היא התמדה; שלימדה אותו את היסודות החשובים ושימליץ טוב על הישיבה", סיים הרב מאיר זקבך את הספדו המטלטל על בנו יקירו האברך הרב מנחם זקבך ז"ל שנהרג במירון.

 צפו במסר המטלטל