אאא

לאחר סבב הופעות חובק עולם והשארת חותם בכל מקום בו היא שהתה, הבינה גם הקורונה שעם כל הכבוד לשלל מדינות העולם, אבל 'אין כמו בארץ'... וחזרה בווריאצייה שונה - אותה הגברת בשינוי האדרת, למקום החמים והרגוע ביותר עם התושבים הכי מכילים סובלניים ושלווים. לישראלים.

לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן

שַבה, ובפיה תובנות מחכימות. עצות ששוות זהב, בלי מסכים בלי מסיכות, בגילוי לב שוֹבֶה. היא באה באמת בטוב להיטיב עם אזרחי הארץ וללמדם פרק או שניים בהלכות התמודדות בווריאנט ההודי, מתוך ניסיון שצברה בין שבעים אומות.

לפניכם הנקודות המרכזיות. לגזור ולשמור!

• מסיכות. לאחר שהמחיר ירד קמעה, מ250 ₪ לחבילה של 50 יחי' ל-1.90 ₪ נדמה שיהיה תועלתי יותר בגל הנוכחי (ל"ע כמובן!) להחליף יותר ולכבס פחות. המחקר הצנוע שערכתי מוכיח שהצבע השחור שמופיע על המסכה לאחר חמש שעות של חבישה רצופה, דיבור ואכילה, לא נובע מתאורת לֶד או החלפת צבעים לגיוון, אלא יותר מחיידקים תוססים שצוהלים על ההזדמנות להתרבות ולהכיר מקומות חדשים. בעלי אופי רע עשרת מונים מנגיף הקורונה הצנום.

בנוסף, לחוקק חוק יסוד בהול, שאותם אלו החובשים מסיכה קבועה על הסנטר באופן המכופף את אוזניהם עד כאב, וכן אלו (הגרועים יותר) הקושרים את החוט מאחורי העורף, ומסתובבים כאווזים נפוחים במרחב הציבורי, יחויבו ללא אזהרה להיכנס לבידוד עמוק עד להודעה חדשה ולחשוב על מה שהם עשו.

• מרחק והיגיינה. פרדוקס אמיתי.

מצד אחד רחיצת הידיים באובססיביות, מקלחות תכופות וברזי אלכוג'ל היטיבו עם אוכלוסיית העולם והאריכה את חייהם, חיי החברותות והחברים לעבודה.

מאידך, התורים לפסיכולוגים התארכו משמעותית עם הארכת חוקי 2 המטרים וצמצום המוזמנים לחתונות, יארצייטים והופעות. אזרחים חפצי חיים מצאו עצמם מבודדים, בודדים, ובעיקר מְדַדִים, משיעור בזום אחד לרעהו, כשעל גבם נערמים דאגות וילדים.

גזירת לחיצת הידיים דווקא התקבלה מרפק אחד ע"י כלל הציבור, אלא שיש לאסור באיסור גורף לחבוש כפפות גומי מזיעות ולהגדיל את מרחק ההגנה לארבעה מטרים רבועים לאנשים היורקים בעוז את דברם.

• בתי כנסת ואוהלים. הצעת ייעול קריטית. בחירות חודשיות לגבאיי בתי הכנסת ה'זמניים'.

הבחירות יהיו שקופות ובהקראה שֶמית של כלל מתפללי החצר והם אלו שימליכו את חזני הרחוב, דרשני הגינות, ורבני האוהלים המאווררים. נבחרי הציבור המאושרים יזכו (בנוסף לדמי החל"ת) למשכורת חודשית, ולקשרים מניבים עם ראשי העירייה וחברות ההצללה.

בתי הכנסיות שלא פורקו מהגל הקודם, לא קרסו תחת השלג ולא נבהלו מצווי ההריסה, גגם יתרומם ויונח בחזרה מדין 'תעשה ולא מן העשוי'.

השולחנות וכיסאות הכתר העראיים יותאמו לליין החדש של הווריאנט ההודי, וכן ימומנו לבעלי הקריאה שיעורי פיתוח קול וכדורים נגד צרידות לזועקים מן הקומות הגבוהות.

• מטושים ובדיקות. מחקרים רבים תמימי דעים שהעובדה שהמטוש חודר את תקרת המוח ומרים מעט את הכיפה, אינה מוסיפה כיהוא זה לאיכות הבדיקה ו/או להשפעה על תוצאתה.

ההיפך. לאורך חודשי הקורונה התלוננו יותר ויותר אזרחים חסונים ובריאים על כאבי ראש בלתי מוסברים ומגרנות בעוצמות גבוהות שבאופן פלאי החלו דווקא לאחר בדיקה יומית אצל אחות סתמית במרפאת זמנית.

גם בעניין הבדיקות ופרסום הטבלאות והגרפים המעוצבים לתפארת, כדאי ונחוץ לאַפשר גם לבעלי סלולארים כשרים ליהנות מהעדכון היומי. ולהשקיע בהקלטה איכותית שתצנתק בכל בוקר לאברכי המשי שיצהלו גם הם מהנתונים המרתקים...

• קבינט קורונה. לא יעלו החברים בו על מספר חברי הממשלה, ולא יאריכו בישיבות הקבינט למעלה מיממה גדושת מתח ועצבים רופפים של תושבי המדינה בציפיתם לשמוע את ההחלטות הדרמטיות שיערערו את שלוות חייהם המרוסקת גם כך.

ההדלפות יהיו מתואמות עם ההדלפות מהקבינט המדיני בטחוני וחופפות עם ההצהרות מסמרות השיער של מנכ"ל משרד הבריאות ובריאות הנפש.

לא יפורסמו יותר מעשרה חוקים והנחיות הסותרות זו את זו ביום אחד, בסוף כל שבוע ייצא ספר מעודכן ובו סימני השאלה, סימני השאלה וכמובן כל השאלות והתהיות שלא נפתרו עד כה.

• מענקים וחל"ת. טוב נו... תכל'ס בשביל זה חזרתי.

החיסונים אוטוטו עובר עליהם התאריך, ומנכ"ל פייזר מסנן את בנט, מה נשאר לנו חוץ מקצת חל"ת והרבה מענקים.

אז כך, האנושות הוכיחה שזה הדבר היחיד שהצליח לעלות חיוך מתחת למסיכה ולתמרץ מבודדים חלושים לגבור על התסמינים. מענק חודשי קבוע וגבוה. לבית, לעסק לעצמאי ולשכיר. לפי מספר הנפשות כשהסכום צומח כגודל האוברדראפט, ואם אפשר ללא הגבלה ובלי גישה לילדים מתחת גיל 18 מה טוב.

הרעיון להוסיף כהנה וכהנה סכומים נאים לאלו שצברו נאבעך יותר מידי ימי אבטלה, דווקא היה לא רע. זה עודד אותם להמשיך ולעסוק בתחום האבטלה שהיה מונח עד כה בקרן זווית. טיפח את יכולתם והנפיק מכישוריהם את המיטב לטובת העם והארץ.

רק אם אפשר, הערה קטנטנה. בלי האיומים בתקשורת מידי פעם על ש'הנה זה כבר נגמר בסוף החודש הבא'... זה מוריד את כל המוטבציה.

וגורם לאנשים להידרדר לשוק העבודה....