פרק ז': הסערה שעורר הספר 'תלמוד בתרא' החזירה אותנו לפולמוס שסער לפני כמאה וחמישים שנה סביב ספר דומה – 'סדרי טהרות' מאת הרבי מראדזין, רבי גרשון חנוך הניך ליינר, אשר נאסר בידי רבני וילנה.
אנו מבקשים לברר, מדוע אסר רבי בצלאל הכהן את ספרו של הרבי מראדזין, למרות שכמה שנים קודם לכן נתן הסכמה חמה לספר דומה על מסכת אבות, מאת רבי נח חיים מקאברין.
- ה"חיקוי" של עיצוב הש"ס שעורר סערה • פרק א'
- הקרב על צורת הש"ס - בין ראדזין לוילנה • פרק ב'
- התלמיד-חכם שנתקע עם הספרים שחיבר • פרק ג'
- עצת ה'בית הלוי' לרבי מראדזין כנגד מתנגדיו • פרק ד'
- האם 'תלמוד בתרא' בעייתי יותר מ'סדרי טהרות'? • פרק ה'
- מה שמותר לג"ר נח חיים מקאברין אסור לרבי מראדזין? • פרק ו'
יש לציין שבפרשה זו התעסקו לא רק חוקרים מהאקדמיה, אלא גם ובעיקר חוקרים חרדים תורניים מהשורה הראשונה.
החוקרים שעסקו בנושא הנפיץ סבורים, כי פענחו את ההסבר לכך. לרבי בצלאל הכהן ורבני וילנה לא ממש הפריע שמדפיסים ספר כ"מתכונת הש"ס הקדוש". מה שבאמת הרגיז אותם היה, כי הרבי מראדזין, אדמו"ר חסידי, זלזל לדעתם בכבודו של הגאון מוילנה וכתב עליו בחוסר כבוד בספר שהדפיס.
לצאת נגדו בגלל סיבה זו, לא היו הרבנים הליטאיים יכולים להרשות לעצמם, כי הרבי מראדזין היה טוען אז שזכותו לחלוק על "אחרונים", ובכלל, העניין היה הופך למחלוקת חסידים ומתנגדים, וכל העולם החסידי היה מתייצב כרגיל לצד הרבי מראדזין.
לכן, פתחו רבי בצלאל וחבריו במלחמה על יסוד העילה המוזרה של איסור "לעשות כמתכונת הש"ס הקדוש".
טענה זו הועלתה לראשונה בידי החוקר הרב שלמה זלמן שרגאי, צאצא לחסידי ראדזין, במאמר שפירסם בכתב העת האמריקאי "הדרום" בשנת תשל"ז.
גם חוקר בן זמננו, הרב ברוך אבערלאנדער, מחסידי חב"ד, אימץ את התזה הזו במאמר שפרסם בקובץ "אור ישראל" בשנת תשנ"ט.
שוחחנו עם הרב ישראל נתנאל רובין, והוא הראה לנו מקור היסטורי כראיה לדברים בהקדמת ספר "בית יעקב", שפרסם בירושלים רב ליטאי, – הרב ברוך ברודא, בשנת תרמ"ד, עוד בחיי הרבי מראדזין, ועשר שנים אחר פרסום "סדרי טהרות".
"בעוברי על פני דבריו באיזהו מקומן, ראיתי כי יצא בילקוטו באבני נגף נוכח תורת הגר"א, ופגע ונגע בכמה מקומות בכבוד רבינו הגר"א, ומשיג על דבריו בעזות פנים וחוצפה מאד. ושמתי עיוני על השגותיו ומצאתי ראיתי, כי מלבד שאין קטן ערך כמוהו ראוי להתווכח עם הארי, אריא דבי עילאה הגר"א ז"ל, בר מן דין לא הבין ולא רצה להבין דברי הגר"א הקדושים, רק שנאה וחוצפה מדברת מתוך גרונו".
הרבנים הליטאיים האשימו את האדמו"ר החסידי מראדזין בזלזול ושנאה לגאון מוילנה, בשל מלחמת החורמה שניהל הגר"א נגד החסידים מאה שנה קודם לכן. האם באמת מזלזל הרבי מראדזין בספרו בגר"א? חיפוש ב"סדרי טהרות" על מסכת כלים אכן מעלה כמה וכמה התבטאויות, העשויות להוציא ליטאי ממוצע מכליו. "והגר"א ז"ל הגיה [..] והוא מפני שנדמה לו [...] אבל הוא ללא צורך [...] ואישתמיט ליה להגר"א ז"ל פירוש הראב"ד" (פז ע"א ד"ה ואינו); "והגר"א ז"ל הגיה [...] אמנם הוא הגהה יתירה" (צ ע"א ד"ה פיטיס); "כתב הגר"א [...] לא יתכן פירושו" (רסד ע"ב ד"ה ובזפת); ועוד כהנה וכהנה פנינים, בעשרות מקומות.
כך למעשה נטען בידי העוסקים בפרשה הכאובה הזו, שכשקיבל אפוא רבי בצלאל הכהן את "סדרי טהרות" מייד לאחר צאתו לאור, העיצוב החיצוני "כמתכונת הש"ס הקדוש" לא הפריע לו כלל, כשם שלא הפריע לו העיצוב של "מסכת אבות" מאת רבי נח חיים מקאברין. רק לאחר כמה חודשים, כשהספיק רבי בצלאל לעיין בספר עצמו, התלקח זעמו על מה שראה כזלזול בגאון מוילנה, וביחד עם רבני וילנה האחרים החליט לפתוח במלחמה נגד הרבי החסידי מראדזין בעילה כביכול על שהעז לחקות את הגמרא. למחבר הליטאי, רבי נח חיים מקאברין, שפעל באותו אופן עצמו, לא עשה ר' בצלאל דבר.
בכתבות הבאות נמשיך לסקור חיקויים נוספים שנעשו במשך השנים על מסכתות שונות, "כמתכונת הש"ס הקדוש".
לקריאה נוספת: שלמה זלמן שרגאי, "בעניין סדרי טהרות" להאדמו"ר מראדזין, הדרום מד, עמ' 274; ברוך אבערלאנדער, "השלמות לתלמוד", אור ישראל תשנ"ט, עמ' קסח-קסט.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com