הסערה שיצר קונטרס 'ד' אחד ושמו אחד' – "להבין באמת גדרי יחוד ד' ועבודה זרה לבל נכשל", שקיבל הסכמה מרבנים ליטאים מפורסמים כהגר"י סילמן והגר"ש רוזנברג, אליהם הצטרפו הגר"ש בעדני והגר"י גנס שהללו ושבחוהו – מסרב לרדת מהכותרות.
פנינו לרב יהושע גרוס, מחבר ספר "ליקוטי מוהר"ן תפארת הנחל" ו"ליקוטי מוהר"ן המבואר", ועוד ספרים שונים בתורת ברסלב, לדון בתורתו של רבי נחמן מברסלב זי"ע.
המקובל רבי חיים ויטאל כתב ב'שער הגלגולים' שהרמב"ם היה פאת שמאל של משה רבינו, והרמב"ן היה פאה ימנית של משה רבינו. בחיי מוהר"ן (הודפס לראשונה בירושלים 1933 למניינם, ואח"כ אצל תלמידי רבי ישראל אודסר. בית שמש תשס"ה תז) הובא בשם רבי נחמן על דברים אלו: "שמה שמובא בספר הגלגולים שהרמב"ם היה פאת שמאל של משה רבינו, אינו יודע אם יצאו דיבורים אלו מפי האר"י ז"ל, ולדעתו אינו מפי האר"י ז"ל", עכ"ל.
האם מותר להטיל פקפוק ברבי חיים ויטאל, והרי מהרח"ו הכי מוסמך לכתוב בשם האריז"ל – וכיצד רבי נחמן רומז שדברי האריז"ל הינו 'תלמיד טועה כתבו'? האם סיפור זה, הינו מייצג כגישה של רבי נחמן שבאה למעט מגאונותו וקדושתו של הרמב"ם?
הרב גרוס: "רבי נחמן אומר שלא האריז"ל אמר דברים אלו, אלא מישהו אחר כתב זאת מעצמו, בלא ששמע זאת מהאריז"ל. ואמנם רבי חיים ויטאל [להלן מהרח"ו] היה מוסמך ביותר לכתוב בשם האריז"ל, וקשה לומר שיכתוב דברים מעצמו שלא שמע מהאריז"ל.
"אלא כנראה כוונת רבי נחמן שלא מהרח"ו כתב זאת אלא זה נוסף על ידי המעתיק שהעתיק את כתבי מהרח"ו. אולי יתכן לומר גם שמהרח"ו לא הבין היטב את כוונת האריז"ל בענין זה, או שלא זכר היטב את דבריו, ומתוך ספרים שלמים שכתב בשם רבו אין זה מופקע לומר שהשתרבבה טעות אחת במקום אחד.
"יש להדגיש שלא הייתה כוןנת רבי נחמן לזלזל ח"ו בגדולתו של הרמב"ם, אלא רק בעניין ספרי החקירות שכתב הרמב"ם כגון מורה נבוכים שכידוע ישנם שם דברים רבים ששורשם בפילוסופיה היוונית, ועל כך אמר רבי נחמן כי הדברים סותרים את המובא בגמרא ובזוהר וכתבי האריז"ל, ואין ללומדם.
"לגבי הפולמוס על השקפתו הפילוסופית של הרמב"ם; כבר מצינו גדולי עולם ראשונים ואחרונים וביניהם הרשב"א והריב"ש שהתבטאו קשות נגד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם, ונציין כאן את דבריו של הגר"א (יו"ד קע"ט י"ג) שכתב על הרמב"ם שנמשך אחר הפילוסופיה במה שכתב שהכשפים ושמות ולחשים וקמיעות הכל שקר והפילוסופיא הטעתו וכבר הכו אותו על קדקדו. וכן היעב"ץ (במטפחת ספרים) כותב כי ישנם דברים במורה נבוכים שהם תמוהים מאוד והם נגד האמונה הפשוטה בתורה ונגד דברי רבותינו עד שלא יתכן שהרמב"ם כתבם אלא אדם אחר כתבם. ויש לציין עוד את מה שאמר רבי נחמן בשבח הרמב"ם, ש'לעתיד כשיצטרכו לידע איזה הלכה יפתחו ויעיינו בהרמב"ם'.
"הסיבה שבגללה הזהיר כל כך רבי נחמן מספרי החקירות, משום שבאותה תקופה עיקר הסכנה ליהדות הנאמנה היתה מצד המשכילים, וחלק משיטתם של המשכילים היתה להתעמק בספרי חקירה ופילוסופיה כגון מורה נבוכים וכדו' ושאר ספרי חקירות, החוקרים בענין האמונה והנהגת העולם וטעמי המצות, ועל ידי זה הצליחו לגרום לבלבולים גדולים בענין האמונה ולקרירות גדולה בקיום המצות, ומצאו כביכול היתרים לדרכיהם הרעות.
"וכפי שכותב בעל הבני יששכר כי רוב האנשים הפוקרים רובם ככולם בזמננו, אשר חשבו לילך בדרכי החקירות והפילוסופיה, הן המה היו במורדי אור התורה, ונתפקרו ברוב מצוות התורה ובכל דברי חז"ל. ובספר הברית כתב כי כל מי שעוסק בלימודי הפילוסופיה כקטן כגדול כמעט שאין אחד שלא יצא באיזה צד מדרך האמונה ומסלול המסורה אם מעט ואם רב.
"ולכן יצא רבי נחמן בתוקף רב נגד ספרי החקירות, והסביר כי עיקר האמונה היא בתמימות ובפשיטות, להאמין במסורת אבותינו מדור לדור, ובתורתנו הקדושה ובניסים והמופתים שנעשו לאבותינו ביציאת מצרים ומעמד הר סיני ובמדבר שהועברו במסורת מדויקת מדור לדור. ואין צורך כלל לחקור במציאות הבורא או בדרכי הנהגת העולם וכדומה".
כמפורסם דעתו של הרמב"ם שאין שדים, וטעו בכך חז"ל שסברו שישנם. מהי דעתו של רבי נחמן בנושא?
הרב גרוס: "בעניין זה בדיוק כתב רבי נחמן נגד ספרי החקירות כיון שהם מבלבלים את דעת האדם מאוד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה, וגם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו ז"ל מבואר ההיפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י ז"ל והבעל שם טוב ז"ל וכיוצא, שהם כולם מיוסדים על פי רוח הקודש, ומעוררים את האדם מאוד לעבודתו יתברך באמת.
"ורגיל היה בפיו של רבי נחמן לומר, כי טוב להודות לה' על אשר שלח לנו את נאמן ביתו הוא משה רבנו עליו השלום, שהוציא אותנו מכל המבוכות, ונתן לנו את התורה וציווה עלינו להאמין בה' בלי שום חקירות כלל, ולקיים את כל דברי התורה והמצוות כפשוטן. אשרי מי שזוכה לילך בתמימות.
"וכן מצינו אחרונים רבים שכתבו כי בדורות אלו יש להתרחק מחקירות ופילוסופיות ולהאמין באמונה פשוטה ותמימה, וביניהם החוות יאיר, היעב"ץ, הגר"א, הרב צבי הירש מזידיטשוב, הבני יששכר, רבי יצחק אייזיק מקאמרנא, בעל ספר הברית, בעל השומר אמונים, ועוד.
"וידוע מה שכתב הרב יוסף יעב"ץ (בספרו 'אור החיים') כי בגזירות השמד, הנשים וקלי הדעת אשר אמונת קל עולם תקועה בלבם ירושה מאבותינו, עמדו באמונתם והקדישו ברבים את קדוש ישראל, והערו למות נפשם וחייהם, והחכמים בעיניהם אשר הכריחו בשכלם האנושי אמיתיית האמונה בחקירות פילוסופיות, המירו את כבודם ביום זעם".
• • •
מקורות: שו"ת הריב"ש (סימן מ"ה). שו"ת חוות יאיר (סימן ר"י), מגדל עוז (להיעב"ץ, אלון מורה, אוצר הטוב), חיי מוהר"ן (סימן ת"ז). שיח שרפי קודש ברסלב (ח"ב אות נ"ו), ביאור הגר"א (יו"ד קע"ט י"ג), אבן שלמה (להגר"א פי"א אות ד'), סידור הגר"א אשי ישראל (אורחות חיים אות ס"א), סור מרע ועשה טוב (להרב צבי הירש מזידטשוב דף ס'), הוספות מהרצ"א (לספר סור מרע, לבעל הבני יששכר מדינוב, דף מ' ע"ב), דרך פיקודיך (מצות ל"ת י"א אות ד'), נתיב מצוותיך (לאדמו"ר מקאמרנא, נתיב היחוד שביל שני אות א'). ספר הברית (מאמר דרך אמונה פרק ז'), שומר אמונים (מאמר הגאולה פ"ב).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com