אאא

 

הדלפת ענק מביכה במיוחד עם קרוב ל-12 מיליון מסמכים משפטיים כלכליים פורסמו על ידי ארגון התחקירנים הבינלאומי - ICIJ. ההדלפה פורסמה בכל כלי התקשורת הגדולים בעולם כשבישראל, גוף התקשורת "השומרים" עם העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב הביא את הנתונים הנוגעים לישראל.

מדובר בנתונים של חברות שונות מכל העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות שהתאגדו במדינות עם שיעורי מס נמוכים במיוחד במטרה להימנע מתשלום מס במדינות המקור שלהן. על פי התחקיר ישראלים רבים משתמשים במקלטי מס כדי לרשום את חברותיהם ולנהל בהם עסקים. 

על פי התחקיר, 565 ישראלים משמשים במוטבים של חברות כאלה מה שמציב את ישראל במקום ה-16 מבין כלל המדינות שמופיעות במסמכים המודלפים לצדה של ארה"ב בה רשומים 617 מוטבים כאלה אך מתוך אוכלוסייה של למעלה מ-200 מיליון בני אדם. 

מבחינה חוקית, במידה והדברים מדווחים כראוי לרשויות החוק, אין בכך בעיה אך עדיין יש בכך טעם לפגם כאשר אנשי עסקים גדולים, חלקם מעורבים בפוליטיקה, בוחרים להוציא את נכסיהם מישראל כדי לא לשלם מיסים למדינה.

אחד הישראלים הבולטים בהדלפה הוא ח"כ ניר ברקת, שצפוי להתמודד על ראשות הליכוד ובהמשך הוא מתכוון להתמודד גם על ראשות הממשלה. על פי המסמכים שפרסמו "השומרים", במשך השנים הצהיר ח"כ ניר ברקת כי הפסיק להיות מעורב בעסקים. עתה מתברר כי עד סוף שנת 2019 עת כיהן בראש עיריית ירושלים הוא המשיך להחזיק מניות בכמה חברות. כשנבחר לכנסת העביר את מניותיו ל"נאמן עיוור" - אחיו אלי - זאת בניגוד לכאורה להנחיות הכנסת. 

למרות שמבחינה חוקית בישראל ניתן לחתום הסכם נאמנות שאינו כולל העברה של הבעלות על המניות, עדיין נותרה פה שאלת גילוי הנאות הנדרש מאיש ציבור ביחס לסוג הנאמנות שעליה הוא מצהיר.

עוד מתברר כי אחת החברות שבה היו לו אחזקות, איטורו, בחרה להירשם באיי הבתולה מדינה ללא מס חברות, ולא בישראל שבה המטה ורוב העובדים. מס החברות בישראל נע לאורך שנות פעילותה של איטורו בשיעור שבין 23% ל-26%. רווחי החברה יש להוסיף היו משמעותיים: הרווח עמד ב-2020 על כ-100 מיליון דולר, והחברה צפתה גידול ניכר בשנים הקרובות עד ל-700 מיליון ב-2025 כך שישראל הפסידה מיסים במיליוני דולרים.

דוברו של ניר ברקת מסר בתגובה ל'שומרים': "ניר ברקת אינו מעורב בעסקים מהרגע שנכנס למערכת הציבורית. בהיותו בעל מניות - הנמצאות בנאמנות עיוורת שמשמעותה שניר ברקת אינו לוקח שום חלק ושום מעורבות בעניינים הנוגעים למניות הללו - בחברות טכנולוגיות גלובאליות, לא פעם הוא נדרש על ידי רשויות בינלאומיות לאשר פרטים טכניים באשר לזהותו כאחד ממחזיקי המניות.

"על חבר מועצת עיר לרבות ראש עיר חלים כללים אחרים לגמרי מאשר על ח"כ/שר. ניר ברקת נטל על עצמו כלל מחמיר בהיותו חבר מועצת העיר וראש העיר ירושלים ומתוך שכך מסר את מניותיו לנאמנות עיוורת וזאת למעלה מהדרוש העברת מניותיו של ניר ברקת לנאמנות עיוורת נעשתה בהתאם לנדרש בחוק תוך אישור כל הגורמים הרלבנטיים".

ביחס לעובדה כי איטורו רשומה במקלט מס מסר הדובר ש"החלטות הנוגעות לרישום ישות עסקית במקום כזה או אחר הן בידי דירקטוריון החברה בלבד. ממילא לניר ברקת אין מעורבות בכך כמי שמניותיו מוחזקות בנאמנות עיוורת. במקרה של איטורו נדגיש, כי החברה משלמת מיסים כחוק במדינת ישראל".

ביחס להעברת המניות לנאמנות עיוורת: "ניר ברקת העביר את כלל אחזקותיו לנאמנות עיוורת לפני כ-17 שנים. משנבחר לכנסת ונשקלה גם התמנותו לתפקיד שר בממשלה, חודש והורחב הסכם הנאמנות ונוספו ניגודי עניינים פוטנציאלים. הסכם זה עודכן ברשומות הרלבנטיות כנדרש. נדגיש, כי ההסכם הקודם נעשה במסגרת פעילותו הציבורית ברשות מוניציפאלית, וכל זאת בהתאם לחוק ולמעלה מכך".

ישראלי בכיר נוסף ברשימה הוא  השר לשעבר חיים רמון שמופיע במסמכים. לפי תחקיר "השומרים", באמצעות חברה קפריסאית שהקים, רמון ביצע עסקה עם מרטין שלאף ידידו, באמצעותה קיבל לידיו בעלות על חברה ממונטנגרו עם תכניות של פיתוח התיירות בעסקה שלא ברור מדוע הייתה משתלמת לצדדים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

רמון מסר בתגובה כי "אני דוחה בתוקף את הטענה כי הייתי איש קש של MS Privatstiftung (הקרן הפרטית של שלאף). הטענות הללו פוגעניות, מעליבות ואינן אמת". לדבריו הוא לקח את החברה ב-2016 על מנת לחלץ אותה מהמבוי הסתום שאליה נקלעה ופעל למען מטרה זו. כך לדבריו נחתם לאחרונה הסכם עם הרשויות המקומיות על פיתוח התשתיות באזור המיועד לפרויקט וכן מתנהל מו"מ עם גוף "מוכר היטב" בתעשיית התיירות ביחס לעתידו של הפרויקט.

מרטין שלאף, וכן החברה והקרן שבשליטתו, מסרו כי בחרו ברמון לחילוץ החברה בשל "ניסיונו הרב בעסקים וקשריו הענפים". לדבריהם רמון השיג התקדמות רבה, למשל בכל הנוגע לפיתוח התשתיות המקומיות.

כמו כן נחשף בתחקיר, כי גם עמותות מתנחלים המחזיקות בנכסים במזרח ירושלים עושות שימוש נרחב בחברות שרשומות במקלטי מס. על פי התחקיר חלק מחברות אלו הסתבכו כאשר לא שילמו את האגרות הנדרשות באיי הבתולה הבריטית והם נמחקו כשהרכוש עובר על פי החוק לידי הממשלה של איי הבתולה.

ככל הידוע עמותות המתנחלים פנו במשך השנים לבתי המשפט באיי הבתולה וביקשו להחזיר את כל החברות שנמחקו לחיים. לא ידוע אלו חברות הוחזרו והאם, לפחות "על הנייר", ממשלת איי הבתולה היא עדיין בעלים של אותם נכסים במזרח ירושלים.