לחרדי העובד • מיוחד

רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ' מסביר: כך מנגישים תורה ל'בעלי בתים'

במקרים רבים, לחרדי העמל לפרנסתו, יש תחושת חוסר חיבור ושייכות. כמדי שבוע, מפורסמת ב'כיכר השבת', חוברת מיוחדת עם טור נבחר מביהמ"ד 'חלקי בעמלי', והשבוע; ריאיון עם רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ' (ישיבות)

אבי רבינא | כיכר השבת |
הגר"ש רבינוביץ (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)

העיקר להשתייך לקהילה: ראיון מיוחד עם רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ', בכובעו השני כמג"ש לבוגרי ישיבות עמלים לפרנסתם, הרב מסביר, איך מקדמים הקמת שיעורים, יוצרים חיבור איכותי לתורה והחשוב ביותר איך משתייכים לקהילה.

*****

בעשור האחרון חל מהפך משמעותי ביחס לבוגרי ישיבות שיצאו לעבוד, מדובר במעמד הביניים המורכב מצעירים שמרביתם בוגרי ישיבות חרדיות, העובדים ומשתכרים היטב. משותף לכולם הרצון להמשיך להיאחז בשורשים אותם קיבלו בישיבות, להקפיד על קלה כבחמורה לצד היציאה לשוק התעסוקה.

השבוע סטינו ממנהגינו בסיקור הקהילות, ופנינו לערוך ראיון עם הרב שמואל רבינוביץ'. בכובעו האחד הוא משמש כרב הכותל והמקומות הקדושים, בכובעו השני, זה הפחות חשוף לציבור, מוביל הרב רבינוביץ' כמה קבוצות של שיעורים לעשרות בוגרי ישיבות שיצאו לעבוד לפרנסתם.

בפתח שיחתנו, צולל הרב רבינוביץ' אל השיעור הייחודי שהוא מוסר: "במשך מספר שנים אני מקיים שיעור של בוגרי ישיבות שיצאו לעבוד בתחומים שונים. חברי השיעור מגובשים סביב השיעור, הוא תורם להם רבות ומעצים אצלם את תחושת השייכות. הסוד הוא לגוון וללמוד נושאים הלכתיים אקטואליים. הנה למשל אתמול עסקנו בדין של סכך וארבעת המינים לאחר הסוכות, בהלכות משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילה וכמובן לא פספסנו את פרשת השבוע".

וזה עובד?

"אני רואה פוטנציאל גדול בקרב אותם בוגרי ישיבות שיצאו לעבוד, הם מסוגלים כולם להקים דורות של בני תורה", קובע הרב רבינוביץ.

שאלה שנשאלת שוב ושוב במהלך סיקור החרדים העמלים לפרנסתם, היא מעמדם האפור בחברה החרדית. לא פעם הם סובלים מדחייה בשל ההבדלים באורח החיים, נאמר כי גם אם תופעת "החרדי המודרני העובד" הייתה קיימת בשנים עברו, הרי שהיא מתעצמת בשנים האחרונות, והביקוש לעבוד אך גם להישאר מקובל במיינסטרים החרדי גובר.

"אני לא אוהב קטלוגים", אומר הרב רבינוביץ' על המיתוג 'חרדים עובדים'. לדבריו, "כל אדם צריכה להיות לו שייכות לקהילה, אם אדם לא מצליח להשתלב בקהילה בכלל, הוא יכול לבנו לעצמו קהילה. קהילה יכולה להיות גם קהילה של כמה בודדים שמתגבשים ומוצאים מכנה משותף. המכנה הזה של קהילה מורכב מהרבה מאוד דברים. החלק הרוחני הוא המוביל, ומסביבו יש הרבה מאוד אחיזות שנותנות את הכוח".

הרב נותן גם דוגמא מהקהילות החסידיות: "השאיפה צריכה להידמות לתנועת החסידות שהקים הבעל שם טוב. זה נותן המון אחיזה וגם בתקופות קשות זה מחזיק אותם. השייכות החברתית לקבוצת חברים מאוחדת, שהמאחד שלה הוא שיעור תורה וקהילה תורנית מגובשת - שומרת על הצביון הנכון של המשפחה החרדית".

איך גורמים לחרדי עובד לשמור על גאוות היחידה ולא להרגיש סרח עודף?

"לכולנו צריכה להיות גאוות יחידה. חרדי לדבר ה' זה אושר. לא משנה אם הוא עובד או יושב ולומד. אני נוהג במסגרת ארגון 'דרכי מרים' לבקר בבתי חולים לעיתים תכופות. אלה שיש בהם אמונה מתמודדים עם קשיים הרבה יותר בקלות מול אלה שחסר להם באמונה. המטרה של החרדי העובד היא להסתכל על החיים החרדים כחיי אושר שנותנים לו את הכוח לצאת לעבוד ולשלב תורה וקיום מצוות".

נקודה נוספת שהרב מחדד: "אני מאמין גדול בכוחם של החרדים העובדים להיות 'שגרירים' ולייצג את ערכי התורה במרחב הציבורי. הציבור החשוב הזה של החרדים העובדים יכול לנצל את הקשר שלו עם הציבור הכללי, לפעולות של קירוב לבבות והנגשת ערכי התורה בצורה נעימה ומסבירת פנים. הפעילות הזו תעצים אצלם את גאוות היחידה"

למה בכל זאת יש כאלה שמרגישים סוג ב'?

"כל אחד וזווית הראייה שלו. ללכת לעבוד זו לא עבירה, מי שיכול לשבת וללמוד יומם ולילה אשריו ואשרי חלקו והלוואי שכולנו נהיה כאלה. אבל הרבה אנשים לא יכולים לעשות את זה, הם לא נפלטו מהדרך! הם יכולים לעבוד, להיות יראים ושלמים ששומרים קלה כבחמורה על מצוות והנהגות בין אדם למקום ולחברו להסתכל במראה ולהיות מאושרים. איפה ההוכחה לכך? תשאל מחר בבוקר מישהו שיצא לעבוד, 'מה אתה רוצה שהבן שלך יהיה כשיגדל?' הוא יאמר בוודאי שהוא רוצה שהבן שלו יהיה 'בן תורה' שילמד יומם ולילה".

מוסיף הרב רבינוביץ': "כל אחד רוצה שיהיו לו ילדים שטובים וצדיקים ממנו. לפעמים אנחנו מסתכלים על עצמנו בראיה לא נכונה. אנחנו חייבים להסתכל על עצמנו כאנשים גדולים וטובים. אחת מהדרכים היא בניית קהילה. כשאין לך שייכות למשהו יציב אתה עלול ליפול".

קו דק עלול להפריד בין חרדי שיצא לשוק התעסוקה לסיכון לפרוץ גדרים. איך נמנעים מהמקום הזה?

הרב רבינוביץ': "לפרוץ גדרים זה בעיה קשה. אנחנו עוסקים בבן אדם שהולך לעבודה, מתפרנס ומרוויח ויחד עם זה שומר על עצמו, על הגדרים שלו. כל אחד יודע איך אמור להראות שולחן שבת, איך אמורה להיראות תפילה של יהודי חרדי, ואם יש גם שייכות לרב ולקהילה זה חשוב ומקרין גם לילדים. נכון, אני לא יודע להקרין כמו שמשפיע גדול הדור על סביבתו, אבל הילד רואה מה השאיפות של האבא ומה עיקר ומה טפל".

מה הרב ממליץ ללמוד בקביעת עיתים לתורה?

"מה שליבו חפץ. כל אחד נמשך למשהו אחר. אחד להלכה, אחד לדף היומי ואחד לספרי חסידות. העיקר להחזיק ספר ולקבוע עיתים לתורה".

לקראת סיום דבריו חשוב לרב רבינוביץ' לשלוח מסר מחבק לחרדים העובדים: "הקב"ה מבטיח לנו לעשות צעד קטן והוא ייתן לנו את היכולת והכוחות לעשות זאת. הרי מי לא רוצה לראות ילדים שהולכים בדרך התורה?"

"אני לא מרגיש שאני מקרב אותם כשאנחנו יושבים יחד בשיעור. אנחנו שווה בשווה. לא צריך להרגיש מעליהם, כולנו אנשים שיש לנו מטרה אחת ללכת בדרך ה' לחנך את ילדינו, ולהמשיך את שרשרת הדורות הנפלאה. כל אחד נותן לשני. חברי השיעור נותנים לי לא פחות ממה שאני נותן להם".

מה העצה שאפשר לתת לחרדי העובד לפרנסתו שרוצה להתחבר קצת?

"להסתכל על עצמו ולומר אני רוצה ללכת בדרך טובה ולהיות מאושר עם עצמי. ברור שיש לי עוד הרבה מה לעשות, אמשיך לבנות את עצמי, כי אין מישהו שלא צריך לבנות את עצמו. וכאמור, הכי חשוב זה להתחבר לקהילה, למקום שייתן לו מסגרת, שבו הוא ירגיש איזו שייכות".

גיליון חלקי בעמלי המלא

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר