בפרשת השבוע 'תולדות' מסופר על לידתם של שני ילדים תאומים - יעקב ועשיו, להוריהם יצחק ורבקה. שני הבנים היו שונים לגמרי באופיים. כאשר גדלו, עשיו הרשע, היה איש יודע ציד ואיש שדה. ויעקב הצדיק - היה איש תם יושב אוהלים. ברור הדבר שעשיו לא נולד כאדם רע. הוא בחר בבחירה אישית לברוח מכל התמודדות מוסרית והפך לדמות שלילית בכוח מעשיו ובחירתו.
בפרשה נאמר שיצחק אהב את עשיו ואילו האמא רבקה אהבה את יעקב. רבים שואלים מדוע יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה את יעקב? מסופר על הצדיק שהיה לו בן שלא הלך בדרך הישר, ולמרות התנהגותו של הבן, דאג לו אביו לכל צרכיו, בדיוק כפי שנהג עם שאר ילדיו. וכך היה אומר: "ריבונו של עולם שתנהג בבניך במידת הרחמים, כפי שאני נוהג בבני שירד מדרך הישר, ובכל זאת אני מרחם עליו ומספק את כל צרכיו".
יחסו האוהב של יצחק לבנו עשיו היה למרות שיצחק ידע על כל המעשים הרעים של בנו, בכל זאת אהב אותו ודאג לו, ובזכות אהבה זו יכול היה יצחק לבקש רחמים על עם ישראל, בעת שיסורו מן הדרך. לצערנו הורים רבים מתמודדים עם בעיות חינוכיות לא פשוטות, אך עלינו כהורים ללמוד מיצחק אבינו, לתת הרבה אהבה ותשומת לב לילדנו, ורק באהבה אפשר לעזור להם ולהביא לכך שיחזרו בעתיד למוטב.