אאא

קובץ 'ישורון' חוקר את פירושיהם של קדוש ישראל אדונינו הגר"א זי"ע, ומשה מנדלסון שר"י (שהתנועה הרפורמית ראתה בו את מייסדה או לפחות אחד מחלוציה) בדבר מטהו של משה רבנו.

סיפור מפעים הובא בקובץ ישורון ד' עמ' 705 שי"ל בשנת תשנ"ט: אירע בימי הגר"א מווילנה, מעשה באבן קטנה שנמצאה ברוסיה, עליה נטען שהיו לה סגולות יוצאות מן הכלל.

החוקרים לא הצליחו להסיק מה מקורה, ופנו למשכיל המפורסם משה מנדלסון שגם הוא לא הצליח למצוא לגלות מהי סגולתה הנפלאה של האבן. כשהחוקרים התייאשו מלמצוא פתרון, יעץ להם משה מנדלסון המשכיל, לשלוח אותה לרבן של ישראל קדוש ישראל אדונינו הגר"א זצוק"ל מווילנה: "ששמו נודע כבקי בכל שבע החכמות" (כך לשונו של קובץ ישורון).

אכן קדוש ישראל הגר"א מווילנה בגאונותו (ע"פ חז"ל בירושלמי) גילה באוזני החוקרים שהאבן הנ"ל היא אבן סנפירינון שהטבע שלה לחלק מין למרכיביו השונים מבחינה כימית, והחוקרים נוכחו לדעת בגדלותו של הגר"א גם בחוכמת הטבע.

בעלון 'דרשו' נטען שאירע באותו מעמד ממש כעין קריעת ים סוף: "ובאמצע הלימוד נכנס איזה ילד קטן לחדרו ושיחק עם האבן שעל השלחן, וזרקה לתוך כוס מים שעמדה שם. אך פתאום ראה את האבן בתוך כוס המים – והנה המים שבתוך הכוס נבקעו וניצבו כמו נד, חלק אחד זקוף לימין וחלק שני לשמאל…!".

המשך הסיפור כפי שהובא בקובץ ישורון שמשה מנדלסון: "הפגין את דעותיו הכוזבות להכחיש את נס ים סוף" בטענה שמטהו של משה רבנו היה עשוי מסנפירינון כפי עדות חז"ל, ומשכך הוא בקע את הים באופן טבעי, ולא שהיה נס (עפ"ל).

כששמע קדוש ישראל הגר"א מווילנה את טענתו שלח לו: "אפיקורס שכמותך, בתורה הקדושה נאמר הרם ידך את מטך, הרם - כלומר סלקהו מהצד – כמו הרימו מתוך העדה וכו'"[1].

לאחר שקובץ ישורון סיקר את הנושא, הוא מצטט "חכם אחד", בכתב קטן ובראשי תיבות (ח"א), וכתב שיש פה "בנותן טעם" להעתיק את דבריו אודות שמועה זו מהגר"א.

אותו "חכם אחד" חקר את מקורות חז"ל, מי צודק בנקודת המחלוקת בנוגע להנפתו של מטה משה רבנו; האם  קדוש ישראל אדונינו הגר"א מווילנה שסבר שהמטה הונף ללמעלה או מנדלסון שסבר שהמטה הונף ללמטה. ודברי ה'חכם אחד' פורסמו בעילום שם, בהמשך המאמר בקובץ ישורון.

המאמר ממשיך בדיון בפרשנותם של הגר"א מווילנה ומנדלסון. הגר"א מווילנה הבין שמשה רבנו הרים את המטה לכיוון מעלה, וכך נוצר נס בקיעת המים. לעומתו, משה מנדלסון הבין שמשה רבנו חבט במים, ולאחר שהמטה שעשוי מאבן סנפירינון נגע במים, נעשה הנס ונבקעו המים. לטענתו של מנדלסון זה לא נס גלוי, כיון שדרך הטבע של מים להתחלק כאשר אבן סנפירינון נוגעת בו (וכעדות חז"ל שמטהו של משה רבנו היה עשוי סנפירינון כמובא במדרשים רבים).

ה"חכם אחד" שצוטט בקובץ ישורון פתח את ספרי רבותינו ראשונים ואחרונים, ומצא מקורות חז"ל רבים לפרשנותו של מנדלסון. כך טען ה"חכם אחד" שרבותינו הראשונים רבנו בחיי, הרא"ש, הכלי יקר והאבן עזרא כותבים כשיטת הגר"א.

לעומתם, מדרשי חז"ל מדרש רבה, מכילתא תנחומא, אבות דרבי נתן, תרגום יונתן, והטור סברו כפי פירושו של מנדלסון. לאחר מכן מתפלפל אותו "חכם אחד" על דברי רש"י (פי"ז פ"ה) האם הוא מסייע לטובת פירושו של הגר"א או של מנדלסון, ונשאר בצ"ע.

כל זה הובא במאמר שנושא את הכותרת "ילקוט שמועות מרבנו הגר"א".

יש לציין שלדעתו הכוזבת והכופרת של משה מנדלסון שר"י שנס קריעת ים סוף היה טבעי, מפני שהמטה היה עשוי מאבן סנפירינון שטיבעה לחלק בין מרכיבי המים השונים, לא נמצא מקור במדרשי חז"ל כלל וכלל. המאמר בקובץ ישורון עסק רק בנידון בין אדונינו קדוש ישראל הגר"א מווילנה למנדלסון שר"י בנודע לצורת הנפת מטהו של משה רבנו.

קובץ תורני ישורון מודפס פעם בחצי שנה, כבר עשרות שנים, ונכנס לבתי מדרשיות רבים בריכוזים החרדים בארה"ק ובחו"ל.

עורכיו מגדירים את הקובץ: "משא ומתן בהלכה, חידושי תורה, מחשבה מגדולי דורנו וחובשי בית המדרש ומאוצרות חכמי ישראל לדורותיהם".

הקובץ מדפיס תורתם של גדולי ישראל ראשונים ואחרונים שלא הודפסו קודם לכן, כגון: הגאון מווילנה, רבי דוד לוריא - הרד"ל, רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, רבי אלעזר מנחם שך, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן ועוד רבים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כותבי המאמרים בקובץ הינם תלמידי חכמים, חוקרים תורניים, ראשי ישיבות ופוסקים, ואף אנשי מחקר ואקדמיה מהציבור הדתי לאומי.

העורך הינו הרב שלמה גוֹטֶסמן מניו-יורק ולצדו הרבנים; ר' מאיר שמחה סוקולובסקי, ר' יחיאל שטרנברג, ר' יהושע ענבל, ר' דוד קמנצקי, ור' צבי גרטנר כיהנו בתקופה זו שפורסם מאמר זה כחברי מערכת.

קובץ ישורון שחקר את פרושיהם של אדונינו הגר''א זי''ע, ומשה מנדלסון שר''י בדבר מטהו של משה רבנו (באדיבות אוצר החכמה)
קובץ ישורון שחקר את פרושיהם של אדונינו הגר"א זי"ע, ומשה מנדלסון שר"י בדבר מטהו של משה רבנו (באדיבות אוצר החכמה)

[1] (הסיפור במקורו הובא בתהילים ע"פ פרנסה טובה – ירושלים תשכ"ה – בקונטרס צפה בים להרצ"פ מושקוביץ). ישנם מהחוקרים שפקפקו מבחינה היסטורית באמינות מעשה זה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]