אאא

לחסן או לא לחסן? זו כמעט השאלה שנשאלת בכל מפגש בין שני אנשים בימים אלה, בהם חיסון הילדים נגד קורונה נמצא בכותרות והנגיף שב ומתפשט במהירות עם זן חדש, 'אומיקרון' שמו.

"מה זה בדיוק החיסון הזה? איך הוא עובד?", שאל אותי בני בן ה-12, ואני, מצאתי את עצמי מתקשה להסביר. בשונה מהחיסון הרגיל שפשוט להבין ולהסביר - לוקחים נגיף / חיידק מומת או מוחלש ונותנים לגוף להתרגל ולהתגבר. כאן, מה בדיוק עושים?

פניתי לדוקטור ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי אשר עוסק בתחום, בשביל להבין ולקבל הסבר בצורה פשוטה.

דוקטור ארז, אתה יכול אחת ולתמיד להסביר לי איך החיסון הזה עובד?

"כן בשמחה. תראה, מערכת החיסון שלנו מבוססת, בין השאר, על למידה של נגיפים וחיידקים חדשים שהיא נתקלת בהם.

 

 (צילום: Ed Us on Unsplash)
(צילום: Ed Us on Unsplash)

 

"כאשר אנחנו נדבקים בנגיף, תאים בגוף שלנו מפרקים אותו לחתיכות קטנות, לומדים את המבנה שלו ומפתחים נגדו נוגדנים. הנוגדנים הם חלבונים מיוחדים שנדבקים לנגיף בצורה מאוד מדויקת ורק אליו. נגיף שנדבקו אליו נוגדנים גם מתקשה מאוד להדביק תאים שלנו, אבל יותר חשוב, מסומן בפני כל מערכת החיסון בגוף. וזה קצת כאילו תקעו לו מין דגל ענק על הראש שכולם יראו ויתנפלו עליו.

"המערכת הזאת יעילה ומגנה עלינו מכל מחלה כמעט. יש לה מגבלה עיקרית אחת - לוקח לה זמן ללמוד את הנגיף, ובזמן הזה הוא יכול להתרבות. כאן נכנס לתמונה החיסון. הוא נועד בשביל לחסוך את זמן הלמידה הזה ולגלות לגוף שלנו, מראש, איך הווירוס נראה שיוכל לפתח נגדו את אותם נוגדנים כשיידרש לכך.

"יש כל מני סוגי חיסונים בעולם, חלק מבוססים על נגיף שהרגו ואותו מזריקים, חלק מבוססים על נגיף שהחלישו מאוד שלא יוכל לגרום נזק ואותו מזריקים וחלק על חתיכות קטנות מהנגיף שאותן מזריקים. בכולם העיקרון זהה - מלמדים את מערכת החיסון איך נראה הנגיף או חתיכה ממנו בשביל שהיא תדע להתמודד אתו בהצלחה אם וכאשר יבוא.

"חיסוני הקורונה שניתנים בארץ פותחו בטכנולוגיה חדשה ויעילה יותר. כאן לא מזריקים חתיכה מהנגיף, אלא את ההוראות איך לבנות חתיכה קטנה מהנגיף. להוראות האלה קוראים "mRNA" וההוראות האלו מבוססות בדיוק על ההוראות בהן הנגיף משתמש בשביל לשעבד את התא שייצר הרבה עותקים ממנו.

"ההבדל העיקרי הוא שפה מדובר בייצור של חתיכה אחת קטנה מהנגיף ולא כולו. אותה חתיכה לא יכולה לגרום לנו נזק אבל כן גורמת למערכת החיסון לחשוב כאילו הנגיף פלש לגוף שלנו. מערכת החיסון רואה שחלק קטן מהתאים שלנו מייצרים חתיכה קטנה מהנגיף ומגיבה כאילו הם נדבקו בו. היא לומדת את מבנה אותה חתיכה ומייצרת נגדה נוגדנים וכל זה קורה כשאנחנו בריאים ולא נמצאים תחת מתקפה של הנגיף".

ד''ר ארז גרטי / מכון דוידסון לחינוך מדעי (צילום: ענבל מרמרי)
ד''ר ארז גרטי / מכון דוידסון לחינוך מדעי (צילום: ענבל מרמרי)

אז למה צריך חיסון נוסף?

"אחרי שבועיים בערך התגובה החיסונית מגיעה לשיאה ואז מתחילה לדעוך וזה הזמן בו אנחנו מקבלים את המנה השנייה. בנקודה הזאת, מערכת החיסון שלנו כבר מכירה את המבנה הזה ומגיבה נגדו הרבה יותר בעוצמה. חלק מאתנו ירגישו תופעות לוואי כמו חום, כאבים ביד, כאבי ראש או חולשה.

המנה השנייה מחזקת ומייעלת את התגובה החיסונית, מחזקת את הזיכרון החיסוני ומלמדת את מערכת החיסון עוד חלקים באותו מבנה - כך שכשהנגיף יבוא היא תדע לפעול נגדו בצורה יעילה.

"יש חיסונים בהם צריך אחרי פרק זמן מסוים לרענן את הזיכרון של מערכת החיסון, במקרה של קורונה זה אחרי מספר חודשים ואז מקבלים את המנה השלישית. יכול להיות שיהיו בעתיד מנות נוספות אבל חשוב לזכור שמטרתן לשמור את מערכת החיסון שלנו מוכנה להתמודד עם הנגיף".

אמרת לי שה "mRNA" זה בעצם "ההוראות" בהן הנגיף משתמש בשביל לגרום לתא שייצר הרבה עותקים ממנו. תוכל להסביר לי קצת יותר?

"כן. בכל אחד מתאים שלנו יש את הקוד הגנטי שמכיל את כל המידע שהתא צריך בשביל לפעול וכל המידע לבנייה והפעלה של כל הגוף מקודד בו - סוג של חוברת ההפעלה של הגוף. בשביל להוציא את המידע הזה לפועל, התא מעתיק את קטע המידע הקצר שהוא צריך ברגע נתון באמצעות מולקולת ה-mRNA. קצת כמו נייר קופי של פעם, אתה רוצה להעתיק את המידע בלי לפגוע במקור. ה-mRNA מתורגם לחלבון שהגוף משתמש בו.

 (צילום: Mat Napo on Unsplash)
(צילום: Mat Napo on Unsplash)

"במקרה שלנו הוא מקודד לחלבון נגיפי אחד. התא שלנו רואה את ה-mRNA ומבחינתו אלו הנחיות לבניית חלבון, זה לא ממש מעניין אותו מה המקור ולאיזו מטרה".

לפי זה אנחנו בעצם מקבלים לגוף שלנו את הקוד/ההוראות של הנגיף. אז למה זה שונה מהנגיף עצמו?

"כי במקרה של הנגיף יש עוד הרבה מקטעים שבונים אותו, פה זה רק קטע אחד (חלבון אחד) שאחראי על ההדבקה (אתם בטח מכירים אותו בתור השפיצים בציור של הקורונה). כשהנגיף מדביק אותנו הוא מזריק לתאים שלנו mRNA שמקודד לכל החלבונים שמרכיבים אותו ובכך משעבד את התאים שלנו לייצר הרבה עותקים של הנגיף המלא".

זה לא יכול לגרום לתגובות חיסוניות קשות?

"לא, התגובה החיסונית מוגבלת, ה-mRNA מתפרק בתוך זמן קצר. לפעמים קורה שיש תגובה אלרגית חריפה, בדומה לחיסונים אחרים, אבל זה מאוד נדיר וזו גם הסיבה שנשארים אצל האחות רבע שעה אחרי החיסון, זה חלון הזמנים בו התגובה מופיעה. בכל מקרה כדאי לדעת שהתגובה החיסונית לנגיף סוערת בהרבה".

יש הרבה שחוששים שאולי זה יכול לגרום לדברים נוספים, לגרום לנזקים לטווח הארוך. איך אנחנו שוללים את זה?

"נתחיל מזה שהחיסונים הראשונים ניתנו בסביבות מאי 2020 כשהתחילו הניסויים הקליניים, זאת אומרת שיש אנשים שהתחסנו לפני למעלה משנה וחצי. בנוסף הם ניתנו באופן מאוד מאסיבי בשנה האחרונה בלמעלה ממיליארד מנות. הניסיון שלנו עם חיסונים מלמד אותנו שהרוב המכריע של תופעות הלוואי מופיעות בתוך חודשיים ממתן החיסון. זה הזמן שהתגובה החיסונית עולה ויורדת חזרה וכל מה שנשאר אלו נוגדנים וזיכרון חיסוני. בניגוד לחיסון, מהנגיף יש חשש אמיתי שיש תופעות לוואי ארוכות יותר, אם נשארים שרידים בגוף, כמו שקורה בכל מיני נגיפים אחרים כמו למשל החצבת ואבעבועות רוח".

 (צילום: Mat Napo on Unsplash)
(צילום: Mat Napo on Unsplash)

אם אנחנו כבר מדברים. נושא חיסוני הילדים, לפחות ממה שאני רואה, אנשים לא רצים לחסן את הילדים שלהם. מקובל לחשוב שהקורונה לא פוגעת בילדים, אז למה לחסן בחיסון שגם אם הוא לא כזה מסוכן, בשביל מה?

"הקורונה פוגעת בילדים, פשוט הרבה פחות, אבל עדיין יש ילדים שמסתבכים. גם כשהסיכון קטן ונדבקים הרבה ילדים, הסיכון הקטן הופך למספר גדול. בסופו של דבר אנחנו עושים ניהול סיכויים וסיכונים. מצד אחד חיסון בטוח עם תופעות לוואי שרובן המכריע קלות וחולפות ומצד שני נגיף שיכול להכניס ילדים לבית החולים (1:900 מצב בינוני ומעלה, 1:3200 מצב מסכן חיים) וזה בלי להיכנס לנושא תסמינים מתמשכים וכו'."

שמענו על בעיות שנגרמו לנשים כתוצאה מהחיסון. לא מצאתי מקור מוסמך, אבל יש המון שמועות מפחידות. יש נתונים על הנושא? יש מקום לדאגה?

"חשוב לזכור שאנחנו מדברים על מחלה שלא היתה קיימת לפני קצת יותר משנתיים, עברנו שנתיים בהן למדנו המון על המחלה, פיתחנו מספר חיסונים יעילים נגדה, ומנגד הנגיף לא קפא על שמריו, השתנה והתאים את עצמו אלינו, הפך להרבה יותר מדבק וגבה מיליוני קורבנות בכל העולם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"העניין שאנחנו למדנו הכל תוך כדי תנועה ובמקומות של אי וודאות נכנסו השמועות. לצורך העניין, אני שמעתי שמועות על החיסון הרבה לפני שהיה חיסון בכלל. חשוב להפריד בין שמועות לא מבוססות שאנחנו שומעים, למידע שמתקבל מגורמים רשמיים בארץ ובעולם.

"אחת השמועות הנבזיות ביותר ששמעתי היתה שהחיסון עלול לגרום לבעיות פוריות, וזה למרות שאין לזה שום בסיס מדעי, שום הסבר הגיוני, אף חיסון לא מתנהג בצורה כזאת ומחקרים גם מראים שזה לא נכון. נשים נכנסו להריון וילדו תינוקות בריאים גם אחרי שהתחסנו, אם כבר מדברים על זה, נשים בהריון מועדות יותר להיפגע מהנגיף והחיסון שומר עליהן ועל העובר שלהן.

"דיווח נוסף שעלה הוא הבעיות שנגרמו לנשים בעקבות החיסון. כאן, יש גרעין של אמת שנבנו סביבו הרבה סיפורים. יש נשים שדיווחו על בעיות ושינויים כאלה ואחרים שחוו לאחר החיסון, ברוב המקרים אלו היו דברים זמניים שהסתדרו בתוך חודשיים בערך. קשה לדעת האם זה ישירות בגלל החיסון - בגלל סיבה עקיפה כמו למשל סטרס או שזה קרה ללא קשר לחיסון, כפי שנשים רבות חוות בעיות שנגרמות מכל מיני סיבות אחרות. הסיבה לבעיה פה היא שמדובר בתופעה שלרוב לא מדווחת ועכשיו פתאום שמו עליה זרקור, ובצדק. הנושא נחקר, אבל מומחים יודעים להגיד שאצל נשים שחוו את הבעיות הללו לא נפגע שום דבר והגוף חוזר לעצמו בתוך זמן קצר".

מה העצה שלך לסיום?

"אנחנו חיים בתקופה מורכבת, והעצה הכי טובה שאני יכול לתת היא שתבררו את מקורות המידע שלכם. אל תקבלו החלטות על בסיס מידע שנתקלתם בו במקורות לא מהימנים. אם אתם חוששים דברו עם הרופא שלכם, תצרכו תוכן רפואי מגורמים מקצועיים בלבד וזכרו שאם תצטרכו לדעת משהו שעשוי להשפיע על קבלת ההחלטות הרפואית שלכם, אתם תיתקלו בו בכל מקום - בערוצי החדשות, בתשדירים של משרד הבריאות בעיתונים וכו'. אי אפשר יהיה לפספס את זה. אם נתקלתם בפיסת מידע מפחידה על איזה לוח מודעות, אפשר בכיף להתעלם ממנה. אם זה חשוב זה יגיע אליכם שוב".