גמלאי צה"ל - בעשירון העליון של הפנסיות

סכומי העתק שמקבלים הגמלאים מכוח הסכמים ישנים ומפנקים במיוחד, מהווים חלק ניכר מהוצאות מערכת הביטחון ובמשטרה ובשב"ס הם 76-79% מהוצאות הארגון כולו.

קצינים בצה"ל פרשו בממוצע בגיל 45.4 עם פנסיה של 19,404 שקל, נגדים בגיל 49.8 עם פנסיה של 15,294 שקל, בגופים החשאיים פרשו בגיל 55 עם 21,835 שקל בממוצע, במשטרה בגיל 56.3 עם פנסיה של 18,539 שקל וקצינים בשב"ס בגיל 55.3 עם 17,815 שקל פנסיה. לשם השוואה, במערכת הבריאות פורשים בגיל 63.8 עם פנסיה של 8,824 שקל בלבד, עובדי הוראה פורשים בגיל 62.8 עם פנסיה של 7,982 שקל ויתר עובדי המדינה פורשים בממוצע בגיל 63.8 עם פנסיה ממוצעת של 8,740 שקל.

העובדה שקציני צה"ל פורשים בגיל מוקדם כל כך הופכת את הפנסיה הצבאית בממוצע לפי 5.3 מפנסיה של עובד מדינה רגיל והיא מגיעה לבסוף לכ-8.7 מיליון ש"ח בחישוב תוחלת החיים הממוצעת, לעומת כ-2 מיליון לעובדי שירות המדינה שפורשים בממוצע בגיל 63.

הפנסיה כמובן גדלה ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך שהקצבה הממוצעת לאלוף בצה"ל היתה 43,851 שקל, לתת אלוף 39,793 שקל, לאלוף משנה 29,522 שקל, לסגן אלוף 21,035 שקל ולרב נגד 16,708 שקל. הקצבה הממוצעת לקצינים בצה"ל עמדה על 19,404 שקל.

מדו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון עולה, כי הרמטכ"ל ההשתכר ב-2020 בכל חודש משכורת ברוטו של 99,095 שקל, אלופים בצה"ל 70,042 שקל, ניצבים במשטרה 60,319 שקל, ובעלי דרגת גונדר בשרות בתי הסוהר 59,350 שקל.

תת-אלוף בצה"ל השתכר 56,093 שקל, אלוף משנה 40,553 שקל, סגן אלוף 32,327 שקל ורב סרן 23,257 שקל. רב נגד הביא הביתה 24,971 שקל ברוטו בחודש.

במשטרה ניצב השתכר 60,319 שקל, כאמור, תת-ניצב 54,297 שקל, ניצב משנה 45,678 שקל, סגן ניצב 35,687 שקל ורב פקד 26,913 שקל. רב נגד 26,608 שקל.

בשירות בתי הסוהר גונדר השתכר 59,350 שקל כאמור, תת גונדר 52,031 שקל, גונדר משנה 49,672 שקל, סגן גונדר 41,312 שקל ורב כלאי 24,903 שקל. רב נגד 25,165 שקל.

השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע בצה"ל היא 22,713 שקל, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע - 17,895 שקל, ובמשטרה - 19,106 שקל. ביחידות הסמך של מערכת הביטחון השכר הממוצע היה גבוה במיוחד - 30,036 שקל, פי שלושה מהשכר הממוצע במשק כולו, ובקרב אנשי הגופים החשאיים (המוסד והשב"כ), השכר הגיע ל-23,212 שקל - יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק הנע סביב 11 אלף שקל בחודש. הדו"ח מציין, כי אנשי הקבע בשלב הראשוני בצה"ל השתכרו 11,061 שקל.

הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן מסר עם פרסום הדו"ח: "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל. אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".

צה"ל מסר בתגובה לדו"ח: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות. השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה".

"כפי שנכתב בדו"ח", מצוין בתגובה, "שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר. בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות".

"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".