מְשׂוֹשֹ חַיָּיו // חיים אלטמן

עָמֹק בְּקִרְבּוֹ
'חוֹבוֹת' חַיָּיב -
אָכֵן,
הָיְתָה זוֹ בְּחִירָהּ!

נָשַׁם, אָכַל, וְשָׁתָה
דַּפֵּי גְּמָרָא.
רָשַׁם חָשַׁב וְנָטַע
קָצַר וְזָרַע!

הִלּוּכָיו, בִּרְכוֹתָיו
תּוֹרָה וְתּוֹרָה.
מַהֲלָכָיו, שְׁאִיפוֹתָיו
בִּקְדֻשָּׁה וְטַהֲרָה.

דְּמוּת מַלְאָךְ הַשֵּׁם -
רֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם,
אֲוִיר פְּסָגוֹת נוֹשֵׁם
וִידִיעוֹתָיו כַּמַּיִם.

שַׂר הַתּוֹרָה מְצַוֶּה
אוֹתָנוּ הַקְּטַנִּים,
וְלִבֵּנוּ כּוֹאֵב וְדָוֶה
עַל גְּדוֹל הַשַּׁקְדָנִים.

שֶׁעָמַל וְיָגָע
לְאֹרֶךְ שְׁנוֹתָיו
וּמִלֵּא בִּדְאָגָה
כָּל עִתּוֹתָיו!

וּמֵעֵת כָּל אֵלּוּ חָסַרְנוּ
וְכָעֵת שֶׁשִּׁבְרֵנוּ כַּיָּם,
נַשְׂכִּיל לְמַלֵּא אֶת חַיֵּינוּ
בַּמֶּה שֶׁלָּנֶצַח קַיָּם!