אאא

פרק ג': במסגרת סדרת הכתבות אודות דבריו של הרשב"א על קדושת מנהג "הזקנים והזקנות", ציטטנו את הרב החסיד ר' דוד מאיר ישראל רוס, מכולל חסידי באבוב ברוקלין ניו יורק[1], שטען בחריפות שדבריו של הרשב"א שחובה לקיים כל מנהג של 'זקנים וזקנות', ודלא ככותב אחר בקובץ עץ חיים, שטען שדבריו של הרשב"א נאמרו רק באמונות חשובות בעם ישראל, כגון 'תחיית המתים'.

הרב דוד מאיר ישראל רוס כתב מסורת אותה שמע מהרה"ג רבי יהודה זאב לערנער, על רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר, שהתמרמר בסוף ימיו על הוראה שנתן בצעירותו עוד בטרם מלאו לו עשרים, כשכיהן ברבנות בעיירה קטנה בליטא ששמה זאבלין.

הדיון היה איזה מזמור לומר לפני תקיעת שופר בראש השנה.

לטענת הרב דוד מאיר ישראל רוס, הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור הורה לבני קהילה לבטל את מנהגם הקדום, שלא נמצא לו מקור ולמרות שהתמרמרו על כך. ועל כך כותב הרב דוד מאיר ישראל רוס בהאי לישנא: "לימים כאשר כבר כיהן בעיר גדולה חזר לעיר זאבלין וראה אשר נחמצה כולה ל"ע והייתה מהעיירות הראשונות במדינת ליטא אשר סרו מהר מן הדרך.. והגאון רבי יצחק אלחנן תלה הדבר בזה ששינה המנהג וזה החילם לעשות", עכ"ד.

לאמור, ע"פ דבריו של הרב דוד רוס: רבן של ישראל הגרי"א ספקטור הודה שהוא גרם באופן  "דֵּה פַקְטוֹ" או לכה"פ ב"גרמא" לבני קהילת זאבלין "להיחמץ" ולרדת מדרך התורה והמצוות ל"ע, בכך שביטל להם מנהג קדום (שלא היה לו מקור הלכתי).

הרב יעקב ליפשיץ ז''ל מחבר מחבר סדרת הספרים 'זכרון יעקב' על קורות היהודים ברוסיה ופולין, מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי''א ספקטור זצוק''ל. מתוך מהדורה ראשונה של 'זכרון יעקב' שי''ל לפני קרוב למאה שנים שנמצאת בידי כותב השורות
הרב יעקב ליפשיץ ז"ל מחבר מחבר סדרת הספרים 'זכרון יעקב' על קורות היהודים ברוסיה ופולין, מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי"א ספקטור זצוק"ל (מתוך מהדורה ראשונה של 'זכרון יעקב' שי"ל לפני קרוב למאה שנים שנמצאת בידי כותב השורות)

תגובה חריפה קבל כותב השורות מאת תלמיד חכם ליטאי נודע, שכתב בהאי לישנא:

"המקור של הרב החסיד רוס מקובץ עץ חיים הוא ספר 'תולדות יצחק' של ר"י ליפשיץ יד ימינו ומזכירו של הגרי"א ספקטור, ושם הוא מספר את הסיפור האמיתי בשם רי"א ספקטור שהכה על חטא, שהיה לו למחול ולהעביר על מידותיו מפני השלום, ובאמת הוא לא ביטל את מנהג בני העיירה, אלא ליום אחד בלבד!

"הזוי ומזעזע שהרב החסיד הנ"ל ציטט את מעשה זה, והלך לכיון השני, וטען שהגרי"א ספקטור טעה בזה שהוא היפר את קדושת המנהגים שאין להם מקור, ובכך גרם לקלקול עיירה שלמה... לך תעלה לקברו של הגרי"א ספקטור לבקש סליחה ומחילה שציטטת מקור פסול זה שסילף את המעשה המקורי, ובכך פגע בכבוד התורה!", עכ"ל.

אכן, בדקתי במקור בספרו של ר"י ליפשיץ, והמעשה הוא כפי שסיפר בעצמו הגרי"א ספקטור לרב ליפשיץ, על בני הקהילה שנהגו להוסיף על מזמור מ"ז שנהוג לאמרו בכל קהילות ישראל בראש השנה לפני תקיעת שופר, גם את מזמור פ"ט והתאחרה השעה, כי החזן והקהל אמרו זאת ברגש רב בקול חוצב להבות והתלהבות.

ראה הגרי"א ספקטור שהתאחרה השעה, ולכן ציוה על בני העיר לבל יאמרו זאת, ולמרות שזקני העיר התרעמו עליו: "רב צעיר לימים כזה ערב את ללבו לבטל מנהג מקובל בידם!", ותהום העיר, ועד מהרה בא רצונו מפני רצונם ויפייסם, ויתנצל כי לא ידע אשר הוא מנהג עתיק בעיר, וביום השני של ראש השנה הרשה להם לשפוך את נפשם כפי מנהגם הקדום והמנהג נשאר ונשמר בעיר מאז והלאה ולא הוסיף להרגיזם.

מאז והלאה כל ימיו, מעיד הרב ליפשיץ הסיפור הזה היה רגיל על לשונו של הגרי"א ספקטור: להורות עד כמה צריך האדם להיות מעביר על מידותיו, ומוחל על עלבונו מפני השלום, ובאמת יש בסיפור הזה תוכחת חיים לצעירים.

ממשיך וכותב ר"י ליפשיץ: "רבנו היה אז כבר גאון אדיר, ושמו גדול מסביב, ובנקל היה לו לעמוד על דעתו דעת תורה ולבטל את מנהג המקום שאין לו יסוד בראשונים, ובכל זאת נזהר מלבטלו, מחל על עלבונו, ויהי מן הנעלבים והסכים עם זקני הקהילה מפני אהבת השלום".

כאמור תגובה קבלתי מאת תלמיד חכם ליטאי נודע, שכתב לי: "המקור הוא 'תולדות יצחק' של ר"י ליפשיץ, ושם הוא מספר את הסיפור בשם רי"א ספקטור שהכה על חטא, שהיה לו למחול ולהעביר על מידותיו מפני השלום. הזוי ומזעזע שהרב החסיד שציטט את מעשה זה, הלך לכיון השני וכתב שהגרי"א ספקטור טעה בזה שהוא היפר את קדושת המנהגים שאין להם מקור, ובכך גרם לקלקול עיירה שלמה, ובאמת כבר ביום השני לאותו ראש השנה הרי"א ספקטור החזיר את המנהג כפי שהיה נהוג באותה עיירה".

התלמיד חכם סיים את תגובתו בחריפות: "לך תעלה לקברו של הגרי"א ספקטור לבקש סליחה ומחילה שציטטת מקור פסול זה שסילף את המעשה המקורי, ובכך פגע בכבוד התורה!"

מצורף פה צילומים מקובץ 'עץ חיים', ו'תולדות יצחק'. יראה הציבור וישפוט.

המעשה כפי שכתב הרב יעקב ליפשיץ ז''ל בספרו 'תולדות יצחק'. ר''י ליפשיץ היה מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי''א ספקטור זצוק''ל (אוצר החכמה)
המעשה כפי שכתב הרב יעקב ליפשיץ ז"ל בספרו 'תולדות יצחק'. ר"י ליפשיץ היה מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי"א ספקטור זצוק"ל (אוצר החכמה)
המעשה כפי שכתב הרב החסיד דוד רוס  מתוך קובץ 'עץ חיים' (באבוב) י''ב עמוד 308 (אוצר החכמה)
המעשה כפי שכתב הרב החסיד דוד רוס מתוך קובץ 'עץ חיים' (באבוב) י"ב עמוד 308 (אוצר החכמה)

יש לציין על הבדל בין הגירסאות: לפי ר"י ליפשיץ הסיפור  לא היה בזאבעלין, אלא בבארעזא. ע"פ הידוע הגרי"א ספקטור בשנת 1837, בטרם מלאו לו עשרים, התמנה כרב בזבלין. בשנת 1839 התמנה לרבנות ברזה.

עמוד השער של ספר 'תולדות יצחק' - תולדות רבנו הגאון הגדול האמיתי רשכבה''ג החסיד והענו כקש''ת מרן יצחק אלחנן זצלה''ה האבד''ק קאוונא יצ''ו שכתב הרב יעקב ליפשיץ מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי''א ספקטור זצוק''ל (אוצר החכמה)
עמוד השער של ספר 'תולדות יצחק' - תולדות רבנו הגאון הגדול האמיתי רשכבה"ג החסיד והענו כקש"ת מרן יצחק אלחנן זצלה"ה האבד"ק קאוונא יצ"ו שכתב הרב יעקב ליפשיץ מזכירו ויד ימינו של מרנא הגרי"א ספקטור זצוק"ל (אוצר החכמה)

מהרב אהרן מאיר מייזליש עורך קובץ עץ חיים קבלנו תגובה וכך לשונה: "אין לי מה להוסיף. רק אפנה אותו למה שאנו מדפיסים בתחילת כל קובץ וקובץ. שאחריות הכתיבה ותוכן המאמרים הוא על הכותבים לבד".

מהרב דוד מאיר ישראל רוס קבלנו תגובה, בה הוא טוען שהוא הביא את הסיפור עם הפרשנות כפי ששמע מהרב הגאון ר' י.ז. לערנער שדייק ושמע מפיו של הג"ר מענדל זאקס חתן החפץ חיים ז"ל.

ממשיך וטוען הרב רוס, שאת ספרו של ר"י ליפשיץ 'זכרון יעקב' הוא עיין, אולם את ספרו השני 'תולדות יצחק', לא זכה לקרוא את כולה, ונעלם מאתו שנכתב שם בנוסח אחר. טענתו של הרב רוס אם יש טעות בגרסתו של הגר"מ זאקס, לא עליו התלונה.

• • •

להלן תגובתו המלאה של הרב רוס:

"כבוד .... 

"פנה אלי ידידי הרב אהרן מאיר מייזליש עורך קובץ עץ חיים שהגיע לו פניה חריפה לגבי מאמר שכתבתי לפני עשור, ראיתי הכתוב שם ואני משתומם על המחזה, כבר מתחילים עם פוליטיקה, חסיד ליטאי וכו' דוקא משפחתינו מחותנים עם גדולי ליטא, האם עוד חיים בימים אלו בפנטזיות ובמחלוקת של שטות? 

"בימיו ובימינו אין מי שיערער על גדולתו של הגאון ר' יצחק אלחנן, וכמה מפליגים גדולי החסידים בשבחו, וכן מחנכים את צעירנו, בשבוע הזה לימד מורנו הגאון רבי שאול אלתר שליט"א ראש ישיבת גור מספרו נחל יצחק ולא היה יכול להתאפק באמצע לימוד שיעור העיון מלהפליג בשבחו.

"אני הבאתי את הסיפור עם הפרשנות כמו ששמעתיו מהרב הגאון ר' י.ז. לערנער שליט"א שדייק וגריס מפיו של הג"ר מענדל זאקס חתן החפץ חיים ז"ל ודוקא מפני ששיחות חולין של תלמידי חכמים צריכים לימוד ומי לנו גדול מרבינו יצחק אלחנן ז"ל. 

"אכן זכיתי לקרוא וללמוד ולסיים בשעתו את ספרו של ר"י ליפשיץ ע"ה זכרון יעקב שדוקא מתוקה ועריבה על כל תלמידי חכמים המרבים שלום את גישתו לפרשת חסידים ומתנגדים, אמנם את ספרו תולדות יצחק לא זכיתי לקרוא את כולה, ונעלם ממני שנכתב שם בנוסח אחר. אם יש טעות בגירסתו של הגר"מ זאקס, לא עלי התלונה.

"מה שכתב בשם תלמיד חכם ליטאי לעלות לקברו לבקש מחילה על ציטוט מקור פסול נדמה לי שאין הכוונה לקובץ עץ חיים רק למקום שמעולם לא התכוונתי לכתוב שם.... 

"ופלא בעיני לכתוב הכינוי תלמיד חכם על מי שעדיין לא זכה לקנייני תורה וראשית דבריו הם "הזוי ומזעזה שהחסיד שציטט מעשה זה" לא זכה "המכונה" תלמיד חכם זה, להבין שלא "ציטוט" יש כאן רק העתקת שמועה מפי תלמיד חכם "ליטאי" אולי פסלות הסיפור הוא כיוון שהרב זאקס לא כתב באינטרנט או שסיפר מעשה זה לפני חסיד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אקוה שיגדלו הנערים ושיזכו לקניני תורה ושיזככו את מוחם להבין ולהשכיל כדרך התלמידי חכמים המתונים בדין בכל הדורות

"הכותב לכבוד ידידי עורך הקובץ.

"אם אתם מתכוונים להעתיק לאתר שלכם נא להבהיר שזה הגיע דרך עורך הקובץ שפניתם אליו.

"דוד מאיר ישראל רוס

[נ.ב. אינני נמנה בין חסידי באבוב אם זה הרגיז את התלמיד חכם שלכם...]



[1] דבריו הובאו במאמר בקובץ 'עץ חיים' באבוב י"ב

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]