היסטוריה ואקטואליה

הסגולה באכילת "במב"ה" ו"פיצ"ה" | צפו

אחד המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל, הוא קבר רחל, אליו מגיעות באופן קבוע נשים צדקניות; שתיים מהן חשפו את הסגולה ב"במבה" ו"פיצה" ומי קיבלה בחלום כוח לברך? (ארץ)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
במבה (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

פרק ה': אחד המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל, הוא קבר רחל אליו מגיעים להתפלל יהודים רבים במשך כל השנה. ייחודי שלקבר רחל מגיעות באופן קבוע נשים צדקניות, וממש בגדר 'תמידין כסדרן', והדבר מוסבר בכך שהנפטרת הינה אשה, בשינוי מרוב הקברים בארץ ישראל בהם נטמנו גברים.

במהלך סעודת אמנים במתחם, אחת מהן הסבירה על גימטריות של המאכלים, ועל הסגולה של כל מי שאוכל אותם. כך לדוגמה לאכול במבה לדבריה מאוד חשוב, שכן במב"ה היא ראשי תיבות של: ברכה מרובה בבית הזה. עוד הוסיפה שחובה לשתות הרבה חלב, וחל"ב הוא ראשי תיבות: חייבים להיות ברסלב.

גימטריות נפלאות על אוכלים (ללא קרדיט)

השיא היה ההסבר של גימטרייה לפיצה, שהוא לדבריה: פה יגדל צדיק הדור, והוסיפה עדות פלאית בהאי לישנא: "אני מכירה בן אדם שפתח חנות של פיצה והיום נהיה אדמו"ר גדול ומלמד זוהר". יתכן שהזכות הגדולה של להאכיל פיצה, היא זאת שגרמה למוכר הפיצה להתמנות כאדמו"ר, שכן הוא לא רק זכה לאכול, אלא גם להאכיל.

לידי 'כיכר השבת' הגיע סרטון נוסף מקבר רחל, על מתפללת מקומית שמספרת על אדמו"ר קדוש שהתגלה אליה.

הגברת חן מספרת על גילוי הרבי מליובאוויטש (ללא קרדיט)

המלל המלא: "קוראים לי חן, והרבי מליובאוויטש בא לי בחלום ואמר לי שיש לי כח לברך...".

מתי נגלה אליך הרבי מליובאוויטש?

"לפני עשר עשרים שנים זה היה".

הוא חי?

"לא הוא לא חי, אבל אולי הוא חי... זה לא היה פנים מול פנים אלא בחלום. הרבי אמר לי שהוא אבא שלי, והגאולה קרובה יותר קרובה ממה שאת חושבת ואני מברך אותך בכל הברכות". עכ"ל.

הרבנית חן בקשה לצפות בראיון ובקשה לפרסמו למען זיכוי הרבים.

• • •

בסדרת מאמרים מיוחדת ציטטנו והבאנו את שלל הדעות של גדולי ישראל, והאדמו"רים זצוק"ל ושיבלח"ט שליט"א אודות דבריו המפורסמים של הרשב"א מתקיפי דקמאי שכתב שאפילו מנהג שקיים אצל "הזקנים והזקנות", אין לבטלו, כיוון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו, וכך דבריו:

"בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור באפשר חלילה אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים", עכ"ל[1].

דבריו של הרשב"א נמצאים במחלוקת, האם התכוון לכל אמונה של סבתות, וכפי שהובא בשמו של הגה"צ יצחק מאיר מורגנשטרן בעלון 'דעה חכמה לנפשיך'[2] שציטט את זקנתו על מנהג הנחת הכובע על השולחן.

ברם, היו שחלקו על דבריו, וכפי שציטטנו הם הבינו מדברי הרשב"א שאין המדובר למנהגים וקבלות שונות, אלא רק ליסודות הדת כגון 'תחיית המתים' וכדומה, וכך כתב בחריפות 'אחד הרבנים'[3] בקובץ 'עץ חיים' (באבוב):

"ומפני שראיתי רבים משתמשים במונח זה, שכביכול אמר הרשב"א שכל מה שמורגל בפי נשים זקנות תורת אמת הוא, והמכחישו ככופר יחשב ח"ו... ובאמת פליאה נשגבה ממני איך יעלה על הדעת שכל סיפור קבלה ומנהג נשים זקנות תורת אמת הוא, וכל דבר היוצא מפיהם הוא כמשה מפי הגבורה?

"האם לא תמצא מנהגים או חששות ועין הרע שקבלו הנשים מהגויים אשר סביבותיהם כידוע, דברים סותרים זו את זו, או סתם דברי הבל ורעות רוח שקבלו הנשים זו מזו?".

הכותב עלום השם המשיך וציטט את רבינו האַבּוּדֶרְהֶם הקדמון שביטל את איסור "שתיית מים בחילופי תקופות", וכתב: "ודבר ניפוח שיחות הזקנות".

ברם, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ושבעים פנים לתורה. בשו"ת באר משה להגה"צ רבי משה שטרן (חי ופעל בין השנים תרע"ה, 1915 - ה'תשנ"ז 1997) רב קהל יסודי התורה בברוקלין, כתב שנשאל האם יש להקפיד על שלושה מנהגים שנהגו הנשים ואלו הן:

א. נהגו הנשים לא לתת לילד קטן שטרם יצאו שיניו להסתכל במראה, דזה גורם שהשיניים לא יצאו בזמן.

ב. נהגו שלא לעבור מעל ילד קטן.

ג. נהגו לקשור חוט אדום מפני עין הרע על התינוק ועגלתו.

וכתב הגר"מ שטרן זצ"ל שכל ג' מנהגים אלו בכלל מנהג הזקנות שכתב הרשב"א שאסור לזלזל בהם.

בשו"ת אבני צדק לרה"ק רבי יקותיאל יהודה טיטלבוים, כתב שהמנהג שנהגו הנשים לקשור מפה ליולדת שלא תפיל, זה בכלל דברי הרשב"א.

וכן בספר סגולות ישראל לר' שבתי ליפשיץ כתב שמה שנהגו הנשים שאם שכחו לרדות את הפת מהתנור, ולן שם כל הלילה, שאין לאכול אותה הפת משום סכנה, זה בכלל דברי הרשב"א.

[1] שו"ת הרשב"א ח"א, ט'.

[2] וארא תשע"ט. ישר כח לידידי מנדי שפירו ששלח לי מקור נפלא זה

[3] הכותב אינו הזדהה, ונכתב בסופו "בעילום שם".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר