אחת הטרגדיות הקשות ביותר שיכולות לפקוד הורים היא מוות בעריסה: ההורים ניגשים לעריסת התינוק ומזדעזעים לגלות שהעולל אינו בין החיים. גיל התינוקות הנפטרים עומד לרוב על גיל שבין גיל שבוע - לשנתיים.
למרבה הכאב עד כה לא נמצאה הסיבה הברורה לפטירת התינוקות, והרופאים מסתפקים בהמלצות כמו להשאיר את התינוקות לישון על הגב, לאוורר את החדר, להימנע מעישון בתקופה שלפני הלידה או לאחריה, והימנעות משינה בסמוך להורים.
אולם קבוצת חוקרים אוסטרליים הצליחו כעת למצוא אנזים שמשותף לכל התינוקות שנפטרו. במהלך המחקר - שפורסם בכתב העת Lancet eBioMedicine, נטלו החוקרים דגימות דם מ-67 פעוטות שנפטרו, כשסיבת המוות של 26 מהם הוגדרה כ'מוות בעריסה', ו-41 התינוקות האחרים נפטרו מנסיבות שונות. החוקרים השוו את דגימות הדם של 67 התינוקות מול דגימות דם של מאות תינוקות אחרים.
בניתוח דגימות הדם עלה כי לכל התינוקות שנפטרו כתוצאה ממוות בעריסה היה חסר אנזים בשם BChE, או שהאנזים נמצא ברמה נמוכה בהרבה לעומת שאר התינוקות. עם זאת - המחסור באנזים היה חסר גם בקרב תינוקות נוספים שלא נפטרו, ולכן הסיקו החוקרים שיש סיבות נוספת שתרמו למוות בעריסה בקרב התינוקות שנפטרו.
החוקרים סיכמו ואמרו שגם מתוצאות המחקר עולה שמוות בעריסה לא ייגרם רק כתוצאת מחומרים חסרים, אלא כתוצאה משילוב של מצב בריאותו של התינוק (אנזים חסר, או סיבות אחרות שגורמות לפגיעות במצבו הבריאותי של התינוק), תקופת התפתחות ספציפית וגורם חיצוני שייצר לחץ בסביבת התינוק.