היסטוריה ואקטואליה

מי חיבר את ה'ביאור' שנדד מברלין לווילנה?

דבריו החריפים של הרייצ' מליובאוויטש זי"ע כנגד אדונינו הגר"א ותלמידיו היו מחמת הפצת התרגום של מנדלסון, אך האם את הביאור המסעיר חיבר בכלל ר' שלמה מדובנא? (טור)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש (צילום: מאת בארי גוראריה - Jewish Educational Media (jem), CC BY-SA 3.0,)

בסוף השבוע ציטטנו דברים חריפים שכתב אדמו"ר הרייצ' מליובאוויטש זי"ע ב"דברי הימים ההם", (ירושלים 1962) בהם מובאת ביקורת כנגד אדונינו הגר"א ותלמידיו ומהם מובן שהפצת 'השכלה' בעיר וילנה ובעולם הליטאי היתה מחמתם.

וכך לשונו של הרייצ' בתמצות:

"רבות בשנים הביע הגר"א את צערו הגדול לפני תלמידיו על אשר חמישה חומשי תורה לא נעתקו לשפת יהודית המדוברת – אידיש – עם ביאור קל ההבנה באופן מסודר שיהיה דבר השווה לכל נפש.

"בהשמע אשר בברלין נמצא תלמיד חכם מופלג וזהיר במצוות שתרגם חמישה חומשי תורה ללשון אשכנז בשפה ברורה, בחרו בחמישה בחירי התלמידים... וישלחום לברלין לתהות על קנקנו של התלמיד חכם מתרגם החמישה חומרי תורה, ולהעתיקם.

"התרגום מצא חן בעיניהם ויהללו אל כבוד הגאון נוחו עדן וברשותו ניתן לבני התורה ולהעתיקו בכמה עשרות העתקות ויפיצום בקרב יודעי ספר ויקבעו זמני לימוד ברבים לפני ההמון....

"הפצת תרגומו של מענדלסון בקרב בני התורה יודעי ספר, הנה לבד זאת אשר כהה אור קדושת התורה וזויה, היה לגשר מעביר לכמה עשרות בני תורה בעלי כישרונות מצוינים בבתי המדרש בווילנא שקלאוו סלוצק בריסק ומינסק לכתת רגליהם לברלין להתלמד שפת אשכנז וחכמת הרפואה התכונה וההנדסה, ומהם ר' ברוך שיק, ר' בנימין זאב ריבלין משקלאוו ר' מנשה מאליא, ר' פנחס אליהו מווילנא - בעל ספר הברית - והמדקדק הנודע ר' שלמה דובנא".

דברים אלו הובאו בכתביו של אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"צ' בנו של הרש"ב, רבי שלום דובער שניאורסון וחמיו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון זצוק"ל.

מי אנו שנתפלפל במקורותיו של הרייצ', עפר ועפר אנחנו תחת כפות רגליו הקדושות, אולם נוכל לצטט גאונים שחקרו את הנושא הדק הדק, כדלהלן:

ע"פ המציאות ההיסטורית, התאור המופיע ב"דברי הימים ההם", הוא על הביאור של ר' שלמה דובנא, ולא על ביאורו של משה מנדלסון. ביאורו של ר' שלמה מדובנא זכה להסכמות מרנא הגר"ח מוולז'ין וכן הנודע ביהודה, ההסכמות נדפסו בקובץ ישורון חלק ח עמ' תשיח', וזוהי כוונתו של הרייצ' על ה'ביאור' שנדד מברלין לווילנה.

ר' שלמה מדובנא

ר' שלמה דובנא אכן היה קשור לחבורת המשכילים ובראשם מנדלסון, אבל פרש מהם, ראה שם במאמר, וכן ראה בקובץ בישורון ט עמ' תשיא.

ר' שלמה דובנא והמסכימים עליו הדגישו כמה פעמים שאין דעתם נוחה מהביאור של מנדלסון וחבריו הברלינאים, ולכן רוצים ביאור יותר מתאים למקובל, ולכן ר' שלמה דובנא פרש מחבורת מנדלסון, וכתב ביאור חדש בהסכמת גדולי ישראל הגר"ח מוולואזין, והנודע ביהודה זצוק"ל.

בעניין זה כתב הגאון רבי דוד קמינצקי בשם הגאון רבי דוד צבי הילמן בשם ר' חיים ליברמן זצ"ל שהיה מזכירו ואיש סודו של הרייצ' שאמר לגאון רבי שלמה זלמן הבלין שזכרונות הרייצ' הם "ספרות יפה" וכל "דברי הימים ההם" כתוב כולו מתוך מגמה לגולל על אדונינו הגר"א וסיעתו את אשמת החדרת ההשכלה לרוסיה.

מאמרו של הגאון רבי דוד קמינצקי (מתוך קובץ ישורון)

כאמור האמת ההיסטורית, שגאוני ווילנא לא ידעו כלום על ענין הביאור של מנדלסון שיובא מברלין לוילנא, כי באמת מעשיה זאת, לא הייתה ולא נבראה.

דבריו של הגאון רבי דוד קמינצקי כפי שהופיעו בקובץ ישורון:

"כמו כן ראיתי בספר שנקרא "דברי הימים ההם" המיוחס להרייצ' שנדפס בירושלים בשנת תשכ"ד. בעמ' ו הוא מכניס את ר' שלמה דובנא בין תלמידי הגר"א שכאילו הלכו לברלין "להשתלם" בחייהם, ואין צריך לומר שלא הושפעו מהשכלת ברלין.

"הוא ממשיך בדף ז' לספר על ר' שלמה דובנא דברים שלא היו ולא נבראו, ובדף ח הוא כותב שנתקבל על ידי הגר"א, דבר שלא היה ולא נברא.

"בעמוד פח שוב כותב המחבר איזה מעשה שאין לו שחר והוא מופרך מיני וביה. וכך הוא אומר: "באחד הימים (תקנ"ז) נזדמן להגאון ר' חיים מוואלאזין להשתתף בסעודת מצוה של אחד מתלמידי ר' שלמה מדובנא ודרשתו של אבי הבעל שמחה נחשדה בעיני הגר"ח בנטיה למינות....".

מסכם הגאון רבי דוד קמינצקי:

"דברים אלו הם שקר והוצאת שם רע.... אבל האמת אגיד שלא ראיתי את המקור שנרשם מפי הריי"צ או על ידי שומעי לקחו שהיה כנראה בשפת אידיש.

"הספר הנ"ל הוא רק תרגום בעברית מן המקור, ובהחלט יכול להיות שהמעתיקים שינו את העובדות מהמקור כמו שעשו כבר בתורת רבם...". ועי"ש בדוגמה שמביא הגר"ד קמינצקי שמוכיח ששינו מהמקור באידיש.

מאמרו של הגאון רבי דוד קמינצקי (מתוך קובץ ישורון)

תגובה לדברים קבלתי מידידי חסיד חב"ד (בעילום שם) שטען לי בהאי לישנא:

"הרייצ' לא כתב ספר היסטורי מחקרי. המגמה שלו היתה חינוכית להעביר את הסיפור ההיסטורי לדור הבא. השקיע המון בכתיבה והיתה לו כתיבה נהדרת! לכן לא טרח לחקור אחר הדיוקים אלא כתב כפי שזכר וכפי שידע ממה שקרא ושמע.

"לדעתי, מה שנכתב בשם הרח"ל אינו כך. לא היתה לרייצ 'מגמה' להכפיש את הגר"א, עובדה שכתב עליו ועל תלמידיו תיאורי כבוד. אלא כנ"ל".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר