נשימה עמוקה אחרונה, אני מטה את פלג הגוף העליון מטה, הרגליים מעלה ויורד פנימה בצלילת ברווז. הירידה היא קלה, עבודה נכונה עם הסנפירים, רק לדאוג לפמפם באף - השוואת לחצים. בהגיעי לעומק 12 מטר, הירידה הופכת לנפילה חופשית, עוד כמה שניות ואני על הקרקעית, על ספינת הסטיל, בעומק 20 מטר.
>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<
התחושה היא רוגע של ממש. אופוריה, שקט נפשי.
אצלי צלילה, בטח צלילה חופשית, זה זמן של ניתוק מוחלט מההמולה השוכנת לה בתוך הראש. אני כבר כאן דקה, הגירוי הסרעפתי מגיע, תחושה שצריך אוויר, אבל זה רק סימן ראשון, יש לי עוד זמן. אני מתחיל לעלות. בחצי הדרך אני פוגש את בן הזוג לצלילה שירד לאבטח אותי, המטרים האחרונים הם אלו בהם במקרים נדירים ממש עלול להתרחש עילפון. גם אם זה קורה, כל עוד הוא יוציא אותי מיד, לא יקרה שום נזק. אני מגיע למעלה, 3 נשימות התאוששות, מסמן שהכל טוב, ומתחיל להתכונן לירידה הבאה.
את קורס הצלילה החופשית החלטתי לעשות כתיקון לתאונת צלילה חופשית אותה עברתי בעבר, ושאירעה כשצללתי ללא ידע מקצועי ובניגוד לתקנות - ללא בן זוג. אני דייב מאסטר בצלילת מכלים, אך בכתבה הזו אני רוצה לחשוף וללמד דווקא על הצלילה החופשית, שיכולה להתאים כמעט לכל אחד, כאשר גם העלויות של הקורס לא גבוהות כמו קורס צלילת מכלים, הוא לא דורש להיות תלויים בהשכרת ציוד ודחיסת מכלי אויר במועדון צלילה.
אז מה היא צלילה חופשית, מה האתגר והקושי, איך עושים את זה ומה האתגר? בואו נתחיל בכמה עובדות ושיאים:
1. למרות מה שאתם וודאי חושבים, צלילה חופשית בטוחה יותר מצלילת מכלים!
2. הישג השיא בצלילה חופשית עומד על הגעה לעומק של 253 מטרים מה שנקבע על ידי האוסטרי הרברט נישט שאחז מספר שיאי עולם בקטגוריות שונות.
3. זמן עצירת הנשימה סטטית (ללא תנועה) נקבע ע"י ברנקו פטרוביץ' הסרבי שעצר נשימה בתוך בריכה למשך 11:54 דקות.
4. שנה שעברה אלכס מולצ'נוב - צולל חופשי מרוסיה - המכונה "המכונה" שבר את שיא העולם בצלילה חופשית בנשימה אחת, שיא שהוא עצמו מחזיק בו וצלל לעומק של 131 מטר. הצלילה שנמשכה 4 דק' ו-33 שניות הסתיימה בהצלחה בעוד מספר צוללי בטיחות מלווים אותו ב-40 מטרים האחרונים בדרך אל פני הים.
5. לאדם שצולל במים, מופעל באופן טבעי רפלקס הצלילה הקיים ביונקים. זו תגובתו הטבעית של הגוף לשהייה במים. הרפלקס מאפשר לנו שהיה יותר ארוכה מתחת למים ואף לצלול לעומקים.
על מנת שנבין את תהליך הצלילה, צריך לגעת באתגר העומד בפני האדם שיורד מתחת לפני המים. באופן טבעי, גוף האדם לא מותאם לשהייה במים משני סיבות עיקריות: מחסור בחמצן, המהווה את הדלק של תאי הגוף ולחץ המים שהולך ועולה ככל שמעמיקים.
עכשיו תנו לי להפתיע אתכם. גם על פני היבשה אנו מוקפים בלחץ האוויר שסביבנו. גודלו של הלחץ האטמוספרי / הברומטרי הממוצע בגובה פני הים נמדד כ-1 אטמוספירה, כל אטמוספרה היא לחץ של ק''ג. כאשר אנו צוללים מתווסף לחץ המים. ככל שנעמיק, הלחץ יעלה. אטמוספרה אחת נוספת לכל 10 מטר עומק. דמיינו את הריאות שלנו בתור בלון, הנפח הרגיל שלהם הוא כ-6 ליטרים נפח, כך כשנרד לעשרה מטרים הם יתכווצו לחצי ויכלו להכיל 3 ליטר ובעומק 20 מטר רק שני ליטרים.
את הלחץ הזה כולנו מכירים. יצא לכם לצלול בבריכה והרגשתם כאב באוזניים? זה מכיוון שהאוויר בחללים בגופינו מושפעים מהלחץ. לא רק האוזניים, גם חלל הסינוסים שבראש, האוויר שנמצא בין הפנים למסיכת הצלילה שלנו ואף סתימות בשיניים אם יש בהם חללים.
אז מה עושים?
מה הפתרון ללחץ?
מה עם האוויר / החמצן שנשמנו ועכשיו נמצא במחזור הדם?
איך הריאות לא מתרסקות?
אל דאגה.
1. רוב הרקמות בגוף שלנו מורכבות בעיקר ממים ואינן ניתנות לדחיסה.
2. הריאות שלנו אומנם מלאות אוויר אבל הן גמישות, בנוסף קיים בנו רפלקס צלילה שיש ליונקים הימיים שאחת מהפעולות שלו היא שליחת דם לבית החזה, מה ששומר על הריאות.
3. חללי הסינוסים באף אמורים להתאזן לבד ואם יש בעיה פשוט צריך לקנח את האף (מומלץ גם מחוץ למים).
4. בנוגע לסתימה לא תקינה הפתרון הוא רופא שיניים שאינו סנדלר.
5. לבעיה של מעיכת מסיכה צריך לדאוג שלא תהיה צמודה מידי ואף לשחרר אותה במהלך הצלילה.
6. את הלחץ באוזן צריך לאזן ואת זה עושים באמצעות פמפום והשוות לחצים בזמן הירידה.
מה שמשאיר לנו את האתגר האחרון - החמצן שנשמנו ושנמצא במחזור הדם. כאן זה מתחלק לשניים. בצלילה עם מיכל אוויר, אנו נושמים את האוויר דחוס כשאנו בעומק, אם נעלה מהר מידי הוא יתרחב ועלול לפגוע בראות שלנו ואף להתרחב בתוך כלי הדם (דיקומפרסיה) לכן העלייה צריכה להיות איטית, אך בצלילה חופשית אנו משתמשים באותו אוויר כל הזמן. הוא מתכווץ ומתרחב בתוכנו ואפשר לרדת ולעלות במהירות ללא כל חשש.
אז מה הסוד לצלילה חופשית ארוכה ועמוקה?
בגדול, הסוד הוא רוגע וטכניקה מדויקת. ככל שאנו יותר בלחץ ובפעילות, הגוף משתמש ביותר חמצן.
קיימות טכניקות שונות להרגעה, להאטת קצב הלב ולהקטנת צריכת החמצן בגוף. למרות שאני אישית בתחילה קצת זלזלתי, תכלס זה עובד. יוגה, מדיטציה, תנועות ומתיחות. הן מאפשרות להתחבר לכאן ועכשיו ולהתרכז בפעולות שעל הגוף שלנו לבצע בזמן הצלילה החופשית. בנוסף, יש תרגילים שונים לשיפור היכולות. כדי ללמוד טיפה יותר פניתי לאביב אשד, מדריך מוסמך ובעל היסטוריה כצולל קומנדו בחיל הים ובעל בית הספר עומקים, בו אני למדתי, שיספר לי טיפה על עצמו ועל התחום.
שלום אביב, מה הטייטל שלך?
"אני בן 46, אבא לגל. הייתי שחיין, אלוף ישראל לנוער בפרפר ובטבעיות גויסתי לחיל הים. למדתי ביולוגיה ימית ולאחר כמה שנים באפריקה חזרתי ארצה ופתחתי את ביה"ס עומקים שמלמד אנשים מגוונים, צה"ל, רשות הטבע והגנים, שיטור ימי, נוער בסיכון ועוד, אני גם דייג ומלמד בצלילה חופשית עם רובה למעלה מ-30 שנה".
אוקי, בוא נדבר על תחום הצלילה החופשית, תן לי רקע...
"יש פה חיבור עמוק לנושא הקשר גוף נפש, מודעות לנשימה ובקיצור, צלילה חופשית זו מדיטציה במים. הרעיון הוא ללמד אותך כיצד לעצור נשימה, להעמיק בצורה בטוחה ומהנה".
מה מיוחד בתחום הצלילה החופשית?
"הצלילה החופשית מאפשרת דרך הנשימה וההעמקה למצוא מקום שקט ונעים המשליך על היום יום. הסביבה העוטפת של המים יוצרת שכבת הגנה שמאפשרת לך להתבונן פנימה, לתוך עצמך ולמצוא את המקום השקט בעומקך. בנוסף יש כאלו שמשתמשים בתחום לדיג עם רובה שמותר מבחינה חוקית רק בחופשית".
ומה לומדים בקורס?
"דבר ראשון תיאוריה, אנטומיה ופיזיולוגיה. כללי בטיחות והתנהגות, לימוד הכנה לעצירת נשימה, מתרגלים עצירת נשימה סטאטית יבשה, עצירות סטאטיות במים הרדודים, טכניקה נכונה עם סנפירים הארוכים המותאמים לצלילה חופשית. אחר כך עובדים על צלילת ברווז והעמקה במשיכת חבל במים, כאשר בפועל בונים טקטיקת העמקה נכונה ויעילה לומדים להתאזן בעומק ולצלול בצורה בטוחה עם בן זוג. לומדים על רפלקס הצלילה של היונקים ואיך מפעילים אותו, על תנועה דינמית בעומק, עזרה לצולל, התמודדות עם מצבים במים. יש המון ידע, לא משהו שאני יענה לך בכתבה אחת".
למה יש אדם שיכול לרדת ל-5 דקות והשני רק לדקה?
"חשוב להבין שכל אחת ואחד עובד ומעמיק בקצב שלו והיכולת היא נגזרת של עד כמה אנחנו רגועים ומרוכזים. זה לא ספורט עצים, זה ספורט מנטלי שמתאים לכולם, נשים וגברים בכל גיל. אבל ודאי שאדם בכושר שמרגיש בנוח במים יצליח יותר. יש עוד המון תרגולי נשימה, טבלאות, כושר אירובי ואנאירובי והליכה בעצירות נשימה ואימוני CO2 בבריכה אבל זה עניין למתקדמים. וכמו שאמרתי בהתחלה, הקורס עובד על מודעות, נשימה נכונה ורוגע שזה הבסיס".
מורה נוסף לצלילה חופשית הוא אסף בנדל. כאשר הופתעתי לגלות שמדובר במדריך מהעולם הדתי/חרדי, דבר שקצת פחות נפוץ בתחום.
שלום אסף, ספר לי קצת על עצמך ועל תחום הצלילה החופשית? איך הגעת לכך?
"אני אסף בנדל, תושב אילת בן 41, אני מחלק את זמני בין לימוד בישיבה לבין לימוד והדרכה בצלילה חופשית. את דרכי בעולם הצלילה התחלתי דווקא בצלילה עם מיכלים, התחלתי לצלול עם מיכלים בגיל 14, בשלב מסוים הרגשתי שמיציתי את צלילת המיכלים. ביקרתי בכל אתרי הצלילה באילת, וזה היה כרוך בהרבה התעסקות עם צלילות ריענון, והשכרת ציוד כבד. מעבר לעלויות הגבוהות הפריעה לי גם חוסר הצניעות והאוירה במועדוני הצלילה, והחלטתי לעבור לשחייה ולשנרקול.
"האהבה לצלילה עדיין נשארה בי, וכשגילתי את הצלילה החופשית מיד נרשמתי לקורס בסיסי. במהלך הקורס התגלה לי עולם חדש, חוויה אחרת ושונה מכל מה שהכרתי. גיליתי שאני מסוגל לעצור את הנשימה להרבה זמן, ולצלול לאותם עומקים אליהם צללתי בעזרת המיכלים, בצורה פשוטה ומהנה.
"מאותו הרגע לא הייתי תלוי במועדני צלילה ובמכילים, יכולתי לצלול איפה שאני רוצה, ובזמנים שמתאימים לי, בעזרת זוג סנפירים ומסיכה. בסיום הקורס צללתי לעומק 17 מטרים בעצירת נשימה, ומאז המשכתי להתאמן ולהעמיק עד שהגעתי לעומק של 50 מטרים. המשכתי לצלול, ועברתי קורסים מתקדמים, וקורס מדריכי צלילה חופשית, והיום אני נהנה להכניס צוללים נוספים לעולם המרתק של הצלילה החופשית".
למה אנשים צוללים דווקא חופשי?
"צלילה חופשית זו הדרך שבה אנשים תמיד צללו, גם בגמרא מוזכרים צוללים, וזו הדרך הטבעית והפשוטה לצלול. בשנים האחרונות התחום הזה קיבל תאוצה, יותר ויותר אנשים מגלים כמה פשוט וכיף לצלול כך. הצלילה החופשית היא סוג של ספורט המשלב עבודה פיזית עם עבודה מנטלית. כדי לעצור את הנשימה להרבה זמן צריך להישאר רגועים ורפויים, ובכלל זו חוויה מרגשת מצד אחד, ומרגיעה מאוד מצד שני.
"מעומק מסוים אנחנו כבר מתחילים להיות כבדים, ואז אפשר להפסיק להזיז את הסנפירים, ולעבור למצב של נפילה חופשית. זה כמו צניחה אבל מתחת למים, ומבחנתי זה השיא של הצלילה ושל החוויה. ובכלל, התחושה בצלילה החופשית היא שאנחנו מרחפים ועפים מתחת למים, תחושה מאוד משחררת. יש גם אנשים שמשלבים דייג בעזרת רובה חיצים בצלילה".
אבל מדובר בצלילה קצרה יותר, מה אתה מספיק לראות בדקה או שתיים?
"המטרה שלי בצלילה היא פחות לראות דברים, למרות שאני רואה כל הזמן אלמוגים, דגים, דולפינים וצבים, ואפילו יצא לי לראות לויתן כחול ענק במים, שזה מאוד נדיר באילת, זו היתה חוויה מאוד מרגשת.
"יש משפט שאומר "צוללי מיכלים מסתכלים החוצה, צוללים חופשיים מביטים פנימה". העיקר בצלילה החופשית היא עצם החוויה של הצלילה ושל העומק. גם תחושת הזמן משתנה בצלילה, אני עולה מצלילה של שתי דקות ומרגיש כאילו עברתי מסע שלם. אני נח קצת וצולל שוב ושוב, בפועל אנחנו נמצאים במים כשעה וחצי - שעתיים, לפעמים יותר".
אתה דתי. בהכירי את התחום יש פחות חרדים / דתיים בתחום. יש סיבה לכך?
"הציבור הדתי והחרדי פחות מכיר את הצלילה החופשית. אני מקבל הרבה טלפונים מאנשים שמחפשים קורס צלילה לדתיים ומגיעים אליי בטעות, והם לא יודעים שקיימת אפשרות לצלול בעצירת נשימה. גם כשאני מנסה להסביר הם חושבים שמדובר בשנרקול וצלילה למטר או שניים.
"בתור אדם דתי לא היה לי קל להיכנס לתחום הזה, הרבה קורסים ואימונים מתקיימים בשבתות, ומשתתפות בהם נשים, והייתי צריך להתאמץ כדי למצוא פתרונות יצירתיים. היום יש כבר יותר אפשרויות, וגם יותר דתיים וחרדים מגלים את הצלילה החופשית. יש לי קבוצת וואטסאפ של צוללים דתיים, ויש בה כמעט 90 משתתפים. יש חרדים שאין להם וואטסאפ והם בקשר איתי בטלפון ודרך המייל.
"בציבור הדתי והחרדי יש הרבה אנשים שאוהבים ים וצלילה, ולדעתי זה ספורט שמאוד יכול להתאים לאנשים שרוצים לצלול מבלי להרגיש שזה בא על חשבון העולם הדתי".
מה דעתך על תחום הדיג?
"בעבר זה היה נראה לי קצת אכזרי, להסתובב עם רובה ולצוד דגים, אבל היום אני חושב שזו הדרך שהכי פחות פוגעת בסביבה. במקום להוציא דגים מזדמנים מהים בעזרת חכה או רשת, ולגלות שחלק מהם לא מתאים לאכילה כי הם קטנים או לא כשרים, במקום זה אפשר לבחור איזה דגים להוציא, ולתת לשאר הדגים להמשיך לגדול ולהתרבות.
"יש הרבה אנשים שיוצאים לדוג ומביאים דג יפה לשבת, הם משלבים כך גם פעילות גופנית בריאה, וגם מרוויחים ארוחה טובה אחריה, וזה נהדר. יש גם קבוצת וואטסאפ של דייגים דתיים, עם דיונים על כשרות של דגים, על תולעים וכדו'".
שאלה אחרונה. יש קורסים, אימונים וצלילות גם בים תיכון, אבל הרוב עושים באילת. מדוע?
"באילת אנחנו נהנים מתנאי ים אידיאלים. בים התיכון יש הרבה ימים בהם הים סוער ואין ראות במים, וגם המדרון בים התיכון מתון וצריך להתרחק הרבה מהחוף, בשחיה או עם סירה, כדי לצלול לעומק. באילת הים רוב הזמן רגוע, והמים צלולים ונעימים, וגם המדרון תלול ובשחיה קצרה אפשר להגיע לעומק, וכך אפשר ללמוד בתנאים מאוד נוחים לצלילה.
"מצד שני, אילת רחוקה, וזה מצריך התארגנות, נסיעה ולינה. אבל זה גם יכול להיות יתרון, אפשר להגיע לחופשת צלילה קצרה, להתנתק לשלשה ימים מהשגרה ולהתרכז בצלילה ובמנוחה. הקורסים בצלילה חופשית הם קצרים, ולא צריך להישאר לשבת באילת".
אחד החניכים שעשו איתי את הקורס הוא יהודי יר"ש מאנ"ש, מרדכי חסין שמו, הוא מתפרנס מתחום הצלילה והשייט".
ספר קצת יותר, מה זה אומר. נשמע חלום...
"אני פרילנס בתחום הצלילה, אני עובד עם חוות הדגים במכמורת ובתחום השייט יש לי סוכנות להשכרת יאכטות בהרצליה".
אתה לא מספר הכל, אנחנו הרי ביחידות צלילה שונות. מתחרים על הזכות לעשות חסד, אתה מתנדב כצולל ביחידת הצלילה של זק"א ואני בזק"א תל אביב...
"אכן, זכינו להתנדב והלוואי ולשנינו לא תהיה פעילות, המים כבר גבו מחיר כבד מידי בבין הזמנים הזה, כולנו מכל הארגונים רוצים לעשות טוב ובעיקר מתפללים שלא נדע אסונות".
ומה הביא אותך לתחום הצלילה החופשית?
"הרצון מידי פעם להתנתק ולפרוק את "המשקל העודף" תרתי משמע, הן של הציוד והן של הלחץ והסטרס היומיומי, פשוט להירגע לקחת נשימה עמוקה ואז לעצור הכל ולצלול לתוך עצמי".
כמה חרדים / דתיים יש בתחום? אני לא מכיר הרבה וחבל לי...
"תתפלא, אולי לא כמו בציבור הכללי, אבל בגדול בתחום הצלילה יש המון חרדים ודתיים, אני אחד מהם, זה אולי ינפץ לכולם את הבועה אבל כן גם לנו התורה מתירה לצלול ולהנות מעולמו המדהים של הבורא יתברך ולברך מה רבו מעשיך ה'".
מה קיבלת בקורס של מורינו ורבינו אביב אשד?
"שיפרתי בקורס את היכולת להחזיק את הנשימה מתחת ומעל המים, שיפרתי את יכולת השוואת הלחצים, למדתי בקורס שבשביל להשיג תוצאות צריך פשוט להרפות ולשחרר. הקורס גם נתן לי כלים להתמודד עם אתגרים בצורה נעימה ובטוחה יותר מה שמדהים זה היכולת של הגוף האנושי להסתגל למצבים שלא חשבנו לעולם שנוכל להתמודד איתם".
ממליץ?
"מאוד. אני ממליץ לכל מי שמעוניין להנות מהיופי של הים, מי שמעוניין לסדר לעצמו בריחה מהמירוץ של החיים ולכל מי שמעוניין לסגל לעצמו אורח חיים יותר רגוע ובריא, כמו שאמרתי, זה דרך בה כל אחד יכול להנות מעולמו הנפלא של השם".