אבל מה שלא כל-כך ידוע הוא העובדה, שאנשים רבים שסובלים מסטרס [מתחים], חרדות, מצבי רוח, חוסר בהירות בלימוד, כעס ושאר מחסומים בעבודת המידות, ועוד מגוון רחב של קשיים, בעצם נמצאים בסה"כ עם בעיה אחת מרכזית: חסרון ביכולת לכוון ולנהל את תשומת הלב שלהם. נביא כמה דוגמאות להמחשה, אשר יבארו ממש טיפה מן הים הגדול של האופנים שבהם מועילה השיטה של "קשיבות" [מיינדפולנס] ע"י פיתוח המיומנות של הכוונה וניהול הקשב שלנו.
נתחיל בדוגמא מצויה: אדם בדיכאון עובר טיפול קוגניטיבי [CBT], ויחד עם הפסיכותרפיסט מזהה מחשבה שלילית שחוזרת ומעמיקה את הדיכאון. כמובן, ביחד, מנתחים את המקור של המחשבה, את מידת האמת שבה, מעלים מחשבות חילופיות, ובונים תכנית להגביר את שינוי המחשבה. פעם זה עובד, ופעם לא, ובדרך כלל, זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן, אא"כ יש מאמץ קבוע ומתמשך. לעומת זה, אדם שפיתח מיומנות שליטה על הקשב, משתמש כאן במיומנויות שרוכשים בשיטת ה"קשיבות", ובקלות מצליח להתבונן ללא שיפוטיות על המחשבה השלילית "מן הצד", ויכול לקבל אותה ולראות אותה כאחת מהתופעות החולפות ומשתנות בחיינו, ללא צורך להגיב או להחליף אותה "בכח".
דוגמא נוספת: מרגישים סטרס, המצב מתוח, יש לחצים ודאגות מכיוונים רבים בחיים: פרנסה, הילדים, שידוכים, בריאות, אזעקות... לא מצליחים להיות רגועים בתוך כל הסחרחורת הזו. שימו לב: דאגות, תמיד, הם מחשבות על העתיד הלא ידוע. רוצים לדעת מה יהיה, להיות בטוחים שיהיה בסדר. יודעים את רש"י על הפסוק "תמים תהיה", שלא לחקור אחר עתידות. לא להעסיק את הראש עם מחשבות כאלו, ויודעים שבין כה לא יכולים לדעת, ובכל זאת, המחשבה רצה שוב ושוב ללא שליטה אל הדאגה לגבי "מה יהיה...?" גם כאן, מיומנות ה"קשיבות" נותנת הרגלים בריאים ואיתנים למקד את המחשבה באופן רציף ותמידי על הרגע הנוכחי, ללא מאמץ. יכולים בקלות לחיות בשמחה ולעבור על הכל בקלילות עם המציאות האמיתית: העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין. זה הופך להיות חלק מהחיים מרגע לרגע.
ועוד דוגמא אחרונה: רוצים לשמור דיאטה, להוריד משקל עודף. יום אחד, אין בעיה, אבל אח"כ... השכל אומר שלא צריכים את העוגה או הגלידה, או את המנה הנוספת של תפוחי אדמה. אז מה מפריע? תחושת חוסר שובע. או מבט בממתק שגורם לגירוי והפרשת הרוק בפה עם השתוקקות לנעימות של הלעיסה. כשאין שליטה על הקשב, ולא יכולים לכוון את תשומת הלב, התחושות האלו חזקות וקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי, למרות החלטה שכלית חזקה: הרי שינוי בתזונה הוא חיוני לבריאות שלי! אולם, מי שהרגיל את כוחות הנפש לשלוט על הכוונת הקשב הפנימי, יכול בקלות יחסית להביא את הקשב בכל עת ובכל שעה את המקומות הנכונים בגוף, להתבונן ללא שיפוט, ללא התרגשות, ללא תגובתיות לכל אותם ה"תעלולים" של הגוף, ולהביא אח"כ את תשומת לבו למקומות אחרים בגוף שדווקא מרגישים נעימות ברגע הנוכחי [נשימה עמוקה, מנוחה בגב הנשען על משענת נוחה, אויר מרענן שיוצא מהמזגן...] וללא מאמץ, כבר מברכים ברכה אחרונה ללא התוספת המיותרת, ומגיעים לארוחה הבאה ללא אכילת ביניים.
]]>
