עישון סיגריה: זה לא עוד הנאה, זה דת

התמותה מנזקי העישון נוסקת בכל שנה לשיאים חדשים, ועדיין מספר המעשנים אינו מצטמצם. למה קשה להיגמל מעישון למרות הנזקים הברורים? 4 סיבות והסבר מיוחד של הרב דסלר (בריאות)

יערית אלבז | כיכר השבת |
כ-10,000 בני נוער מצטרפים למעגל המעשנים מידי שנה וכ-5,000 אנשים מתים מעישון בשנה. לנתונים איומים אלה יש סיבה מרכזית אחת: ההתמכרות.

ההתמכרות מאופיינת בצורך עמוק לסיפוק מיידי, מה שהופך את המכור לתלותי משני היבטים: פיזיולוגי ופסיכולוגי. המוצר לו התמכר מספק לו את הצורך, וכעת זה לא סתם הנאה מסיגריה, אלא דחף קיומי, הישרדותי כמעט.

במובן הפיזיולוגי, הגוף הסתגל באופן כרוני לחומר מסוים, ובחסרונו, הגוף מראה על סימני מצוקה שמחמירים עם הזמן.

במובן הפסיכולוגי, חיפוש מתמיד אחר מילוי הצורך החסר, ותחושה שרק כאשר יושג, יגיע החופש המיוחל ושלוות נצח.

גורמים להתמכרות:

שכנוע קוגניטיבי

הרגל טוב כביכול. אנשים שצריכים לשמור על קשב וריכוז ברמה גבוהה במשך היום, מוצאים בסיגריה גורם מסייע למיקוד החשיבה. הם הרגילו את עצמם כי הסיגריה תורמת למיקוד שלהם, ויתמכרו אליה בקלות.

חזרתיות

סיגריה של פעם בשבוע חוזרת על עצמה, חודרת לסדר היום של המתמכר הטרי ושולטת עליו. המכור מתחיל להקפיד על טקסים קבועים, מקודשים, של סיגריה לפני הארוחה, סיגריה אחרי הארוחה, סיגריה לפני השינה - אחרת הוא לא מסוגל להמשיך בשגרת יומו.

סביבה מעשנת

מעשן שנמצא בקרבת מעשנים באופן קבוע, יתקשה מאוד להיגמל מעישון, כיוון שההרגל החברתי יעשה את שלו - זה כבר לא הסיגריה, זה האקט הפולחני סביבה.

פיצוי על צורך

סכנת העישון ידועה לכולם - אז איך יש עדיין מעשנים? הסיגריה היא פיצוי הולם לצורך בלתי ממומש. נחמה. רק מודעות לצורך המקורי, תסייע להיפטר מהעישון.

גמילה - קשה אבל אפשרי

הרב אליהו דסלר היה ידוע כמעשן 'כבד'. במכתב אשר כתב לתלמידיו, תאר מה עובר על האדם המעשן, בתיאור מרתק בו הוא ממחיש את התמכרות לעישון, והקושי להיגמל ממנו. אגב, יש סוף טוב: שנתיים לאחר כתיבת המאמר, הרב דסלר הפסיק לעשן).

"יודע אני בעצמי וברור בשכלי, שעישון הסיגריה הוא קשה לבריאותי, ואף על פי כן אני הולך ומעשן, ולמה הוא זה? יען כי לבבי דבוק בהרגל העישון וכל אשר יטה הלב אליו לא יתאמת אצלו ההיפך, אף אם ברור הוא לשכל בתכלית הבירור. מי שמעשן סיגריות הרבה עד שבלליה ירגיש כאב קשה בחזה, בשעה שכואב לו בלילה מחליט שלא יעשן עוד בשום אופן יום המחרת, כי אם יעשן הלא יהיה לו כאב כזה גם בלילה אחר. כשקם למחרת לאחר שעה קלה מתעורר בו הרצון שוב לעשן, מפני שבסיבת ההרגל יש לו חפץ רב בזה, כשעומד הרצון הזה נגד יראת הכאב אנו מבחינים שאומר לנפשו "אעשן נא רק אחת כי בזה המעט בוודאי לא יכאב לי, על סמך זה המעט הא הולך ומעשן. וכן כאשר בשעה קלה שוב יתעורר הרצון לעשן שנית, יאמר לנפשו עוד הפעם, 'הלא גם זאת לא אחת היא' וכה הולך ומעשן כל היום כולו ובלילה יחזור אליו שוב הכאב".

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית