האמא בכתה: "הילד שלי הוריד את הכיפה"

שוב הסיפור המוכר על הבן הצדיק שהלך לישיבה קטנה ופתאום משהו הסתבך שם, רב עם הרב, או עם החברים, משהו היה לו 'לא נוח', אולי בעיית קשב קטנה ברקע - והילד בחוץ, מסרב לנסות מוסד אלטרנטיבי. הוא חבר לכמה נערים כמוהו ויחד הם הולכים ונוזלים החוצה, ועיני ההורים כלות...

ההורים מנסים – שיחה עם רב, שיחה עם פסיכולוג, נסיעה מפצה לאן שהוא, כל מיני פתרונות מפתרונות שונים, אולם הילד הולך ומתדרדר, בתחילה הבגדים, אחר כך הריב על הכיפה, כל המסלול הידוע והמוכר. אלא שהפעם אני מרגישה שזה שונה – הפעם זה קורה לחברה, לנער טוב, ממשפחה טובה.. אני מבינה שזה יכול לקרות לכל אחת, זה ממש מעבר לפינה.

'אני יודעת שזה קשה, וזה ערב חג' רוטט קולה בכאב מהצד השני ולבי נקרע. 'האיש שמתעסק אתם, (עם הבחורים האלה) הסביר לי שאתם לא יכולים לעזור, זו בעיה פסיכולוגית, אחי (ראש כולל חשוב) ניסה לשכנע אותי שאין קשר בין הבעיה של הילד למה שאתם מתעסקים בו, אבל הרעיון שהרב יוכל לעזור לנו לא יוצא לי מהראש', היא מתוודה בגילוי לב. 'הדלקתי נר ואז התגלגל לידי עיתון עם סיפורו היוצא דופן של בעלך, הייתי בכותל ערב שלם ופתאום ראיתי מודעה שקשורה אליכם, בכל פעם שאני פונה לשמיים בבקשת עזרה – אתם מופיעים לפני באיזו שהיא דרך – אולי כאישה תוכלי לייעץ לי מה לעשות, אני ממש אובדת עצות...'

מישהו בדק מה קורה לו בראש? אם יש לו שאלות בנושא אמונה?

הם לקחו אותו לפסיכולוג וגרמו לו לכעוס עליהם שבגלל שהוא רוצה להיות חילוני הוא צריך טיפול, הם לקחו אותו לרב שלא עבר הכשרה מתאימה כדי לבדוק בצורה יסודית מה מציק לנער, הם הצמידו אותו למדריך נוער סימפטי שלא יכול היה לבדוק בצורה מקצועית מה הבעיה (וכידוע לדעת מה הבעיה זה חלק מהפתרון), עד שהנער התייאש מהם ומסרב לתת להם הזדמנות נוספת לפתור אתו את הבעיות.

והפתרון קיים למרות שהמודעות כלפיו נמוכה מאוד בציבור. הרי זה לא יתכן שכאשר נער מתמודד עם קשיים מכל סוג שהוא, שהוא ינשור רק בשל הקשיים! משהו גרם לו להסית את מבטו לכיוון אחר ולצעוד אליו בנחישות! המשהו הזה הן שאלות תיאולוגיות לא פתורות בהן נתקל ולא מצא להן מענה מתאים!

אני מסבירה לה: 'הרב מדבר עם מתבוללים שלא מתעניינים מדי בדת שלהם או בדת של בני זוגם, מתוך השיחה הוא מעורר אותם למודעות לנושא ומעמיד אותם בפני הקונפליקט – אינך יכול להיות יהודי עם זהות יהודית מודעת ובו זמנית להתבולל! הבן שלך מתמודד עם שאלות לא פתורות שמכוונות אותו החוצה, אחרת לא היה נחוש. כאשר יקבל מענה מובנה ומסודר בהתאם תהיה לו בעיה מוסרית להמשיך לנשור. ללא סיבה אמתית, כאשר האמת נמצאת בכיוון ההפוך, את תראי שהוא יחזור!"

עכשיו, לאחר שהילד אינו משתף פעולה, כאשר האב מסרב לדבר אתו, כיצד מחזירים את הגלגל לאחור?

נוער נושר – מותק של ילדים

בסופו של דבר הפתרון הגיע ממקום בלתי צפוי לחלוטין, מאימא נוספת (שהבן שלה חלק מהחבורה המדוברת) שפנתה אלי יום לאחר מכן. 'הוא כל הזמן אומר לי שאם הוא היה יכול לשאול את השאלות שלו למישהו שיודע אז זה היה יכול להיות יותר טוב. הוא בסך הכול ילד טוב, הוא בקשר טוב אתי, עוזר לי בבית המון, מעסיק את הקטנים, אבל לא תמיד אפשר לענות לו על כל שאלה שהוא שואל, והוא לא מקבל את הדברים כמובן מאליו..'

'שיצור מיד קשר!' פקדתי עליה. 'ושימשוך גם את חבר שלו (השם שמור במערכת...) גם אימא של חבר שלו התקשרה אלינו'. והם הגיעו. הנער המדובר משך את הנער השני ושניהם נפגשו עם הרב לשיחת עומק. כמובן שזה היה בערב בדיקת חמץ, ובוודאי שעבורי החשיבות של שני הדברים שווה.

איך יודעים שזה יצליח עוד לפני שזה הצליח?

הנערים דיברו. משהו אכן נפגע במערך האמונה שלהם כתוצאה משאלות לא פתורות שתססו בתוכם. זה השלב הראשון של הטיפול בנוער נושר, והוא הקריטי. אי אפשר לבדוק בעיות אחרות בלעדיו.

לפני יומיים הם התקשרו, אמרו שהם רוצים לחזור, שמאוד נהנו לשוחח, לשאול שאלות ולקבל בפעם הראשונה בחייהם תשובות מדויקות שעזרו להם לעשות קצת סדר בראש.

והם גם שאלו מתי אפשר להיפגש שוב. ומבחינתי היה שווה להקריב בליל בדיקת חמץ, ואפילו רק עבור זה.