לידה אמורה להיות אחד הרגעים המאושרים בחייה של משפחה. תינוק חדש מגיח לעולם, המשפחה מתרגשת, הברכות זורמות והאם, אחרי תשעה חודשי היריון, אמורה לכאורה להרגיש חיבור מיידי ועוצמתי לתינוק. אבל לפעמים המציאות אחרת לגמרי. במסגרת פרויקט שלנו על תחום בריאות הנפש, בחרנו לדבר על אחת התופעות הנפוצות והפחות מדוברות - דיכאון אחרי לידה.
יש נשים שאחרי הלידה מרגישות ריקנות, חרדה, שחיקה או חוסר מסוגלות. יש מי שמתקשות להתחבר לתינוק, ויש מקרים שבהם הסביבה אפילו מבחינה במה שנראה כמו ניתוק רגשי. "היא כאילו לא באירוע", והמפתיע? 10% מהגברים סובלים גם מהתופעה
בשיחה עם מדריכת ההורים והדוקטורנטית לחקר הקשר הורי-ילד, לריסה גינת, מתברר שמדובר בתופעה נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב – במיוחד במגזר החרדי.
הריאיון עם לריסה גינת - מדריכת ההורים והדוקטורנטית לחקר הקשר הורי-ילד
הריון ולידה
המגזר החרדי מוביל - וזו הסיבה
"זו תופעה שאפשר וצריך להגיד שהיא יחסית נפוצה", מסבירה גינת. על פי נתונים שהיא מציינת, כ-22% מהנשים במגזר החרדי חוות דיכאון לאחר לידה. גם בקרב גברים התופעה קיימת בשיעורים משמעותיים, כאשר מחקרים מצביעים על כעשרה אחוזים מהאבות שעוברים תהליך דומה.
הסיבות לכך רבות ומורכבות: הפער בין הציפייה למציאות, מחסור בתמיכה, עומס בטיפול בילדים, שחיקה, קשיים כלכליים, חוסר שינה, קשיים זוגיים, היסטוריה של חרדה או קושי רגשי ואף טראומות מהעבר.
במגזר שבו משפחות עשויות להיות גדולות והעומס על האם משמעותי, מסבירה גינת, כל אלה עלולים להצטבר. "כשיש לי הרבה ילדים ואני עמוסה מלטפל בהם, ואז נכנס גם אלמנט מאוד חזק של שחיקה", היא מתארת. גם תינוק שמתקשה לישון או דורש טיפול אינטנסיבי יותר יכול להוסיף עומס משמעותי.
גינת מדגישה כי אין לראות בכך חולשה אישית. "זו ממש תופעה קלינית", היא אומרת. "זה כמו שבן אדם חולה בשפעת וקשה לו לתפקד".
זה יכול להתחיל עוד לפני הלידה
בניגוד למה שאולי נדמה, דיכאון לאחר לידה לא בהכרח מתחיל ברגע שהתינוק נולד. לדברי גינת, במקרים מסוימים התסמינים יכולים להתחיל כבר במהלך ההיריון, ובמקרים אחרים להתפתח בהדרגה בחודשים שלאחר הלידה.
גם אצל גברים, היא מציינת, הקושי יכול להופיע רק חודשים אחרי הלידה, אפילו לאחר תקופה שבה הכול נראה תקין. "יכול להיות שבהתחלה הכול יהיה ככה בסדר גמור ונעים וטוב", היא מסבירה, "ופתאום יש את ההרגשה הזאת של השחיקה, של העצבנות, של התפרצויות, של חרדה סביב התינוק, מצב רוח ירוד, קשיי ריכוז וקושי לקבל החלטות".
כלומר, העובדה שהאם או האב נראים מאושרים ומתפקדים בימים הראשונים אינה בהכרח אומרת שהקושי לא יגיע בהמשך.
איך מגיעים למצב של ניתוק מהתינוק?
אחת השאלות הקשות עסקה במקרים שבהם ניתן לראות בבירור שהאם אינה מצליחה להיות נוכחת רגשית סביב התינוק. גינת מסבירה שלא תמיד מדובר רק בעומס חיצוני.
"יכול להיות שהיא כבר התחילה להיות בדיכאון במהלך ההריון עצמו", היא אומרת. "יכול להיות שהיא חוותה איזושהי טראומה מתישהו במהלך החיים שלה, משהו שהוא לא מעובד, לא מדובר".
לדבריה, במקרים מסוימים הניתוק הרגשי הוא למעשה מנגנון הגנה. "מנגנון של ניתוק רגשי זה איזשהו מנגנון של הגנה של הנפש, שכאילו מאפשר לה להמשיך לשרוד ולהתקיים".
לכן, היא מזהירה מפני תגובה שיפוטית. אם רואים אישה אחרי לידה שנראית מנותקת, קרה או שחוקה, לא כדאי לבוא אליה מיד עם השאלה: "את בדיכאון?" במקום זאת, אפשר להציע עזרה אמיתית: לעזור בבית, לטפל בתינוק לזמן קצר ולאפשר לה לנוח או לקחת רגע לעצמה.
"מערכת תמיכה מאוד מאוד מקילה על תסמינים כאלה של דיכאון לאחר לידה", היא מדגישה. וכאשר המצב הופך חמור יותר, יש צורך לערב גורם מקצועי.
לא כל דיכאון נראה כמו "אמא שלא מתפקדת"
בניגוד למה שמקובל לחשוב, דיכאון לא מתבטא בהכרח בניתוק מהתינוק ומהסביבה, אפשר לסבול מדיכאון לאחר לידה ועדיין להמשיך לתפקד. לא כל אם בדיכאון מפסיקה לטפל בתינוק או נשארת במיטה.
לפעמים היא ממשיכה לעשות הכול - אבל בפנים מרגישה ריקנות. "זה יכול להגיע לידי ביטוי במצב רוח ירוד, ריקנות, תחושה של חרדה", אומרת גינת. "אני לא נהנית לא מהתינוק, אני לא נהנית מהחיים".
לצד אלה יכולים להופיע תחושת ייאוש, חוסר ערך, ירידה בתחושת המסוגלות כאם, עייפות, קשיי ריכוז, בעיות שינה ושינויים בתיאבון.
התופעה לא פוסחת על גברים
כשמדברים על דיכאון אחרי לידה אנחנו כנראה ישר נחשוב על האמא המדוכדכת. אבל התופעה קיימת גם אצל גברים. ובניגוד לאמהות, גברים לרוב מפתחים דיכאון אחרי לידה מתוך תחושה של חוסר ביטחון במקום החדש בבית ובחוסר מעורבות בדאגה לתינוק.
"בקרב זוגות בהן האב היה מעורב עוד במהלך ההיריון התופעה הרבה פחות נפוצה" מספרת לנו לריסה. וכשמדובר בגברים, התסמינים גם שונים, לרוב זה יתבטא בבריחה לעישון, אלכוהול עצבנות, חוסר שליטה וכו'
דכדוך - הדרך לדיכאון
גינת מבקשת להבחין בין "דכדוך" לאחר לידה לבין דיכאון ממשי – אך מזהירה שגם מצב שנראה בתחילה קל יותר ראוי לתשומת לב.
אחד הגורמים שעלולים להחמיר את המצב הוא דווקא האשמה. "כשאני מרגישה שקשה לי להתחבר לתינוק... ואז אני מרגישה אשמה על כך שקשה לי להתחבר לתינוק, כי יש לי איזושהי תפיסה אידיאלית של איך אמא אמורה להיות – אז מתווסף גם גורם האשמה".
כך נוצר מעגל: קשה להתחבר → מרגישים אשמה → האשמה מגבירה את הקושי → והמצב הרגשי עלול להידרדר.
חיבור לתינוק? אצל גברים זה יכול לקחת זמן
אחת מהתופעות שמסתבר הרבה מהגברים סובלים מהם, זה אי חיבור ראשוני לתינוק. בניגוד למה שאנחנו מדמיינים, יש מקרים בהם החיבור לתינוק הוא לא מיידי, בעיקר אצל גברים. לריסה מרגיעה שהתופעה מוכרת וטבעית לחלוטין; "אוקי נולד לי פה תינוק, שאני לא באמת יודע מה לעשות איתו, ואיך לדאוג לו", כל עוד זה נשאר באיזורים האלו של החשש ולא גורם לחוסר מעורבות, או חוסר טיפול בתינוק מדובר בתופעה נורמטיבית. "רק צריך לשים לב לנורות האזהרה הקיימות".
הציבור החרדי: "קצת יותר"
ומה באשר לשאלה שמעניינת במיוחד את הציבור החרדי – האם התופעה נפוצה יותר במגזר החרדי מאשר באוכלוסייה הכללית? לדברי גינת, התשובה היא: "קצת יותר".
היא קושרת זאת בין היתר למספר הילדים ולמידת העומס המוטל על האם בטיפול במשפחה. הנתון של 22% מהנשים החרדיות עם תסמיני דיכאון לאחר לידה מתייחס לאימהות ולא למספר הלידות. כלומר, אם לאישה יש חמישה ילדים, היא אינה נספרת חמש פעמים.
גינת מציינת עוד כי בקרב נשים שדיווחו על דיכאון לאחר לידה, מחצית דיווחו שלפחות אחת מהלידות שלהן נחוותה כלידה קשה או טראומטית. חוויית לידה קשה יכולה להוות גורם משמעותי בהתפתחות הדיכאון.
המסר המרכזי שעולה מהשיחה עם גינת הוא ברור: דיכאון אחרי לידה הוא תופעה קלינית לגיטימית, לא סימן לחולשה או כישלון. זיהוי מוקדם, תמיכה משפחתית וטיפול מקצועי בעת הצורך יכולים לעשות את ההבדל.
1 תגובות