התכונה הבולטת של המים, היא– ההשתקפות. שלמה המלך עמד על תכונה זו, והשכיל למצוא בה את תורת היחסים האנושיים: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". מערכות היחסים בין האנשים דומה לראיית הפנים, כמו המראה, המשקפת לנו את דמותנו כפי שאנחנו, אם נחייך נראה את החיוך חוזר אלינו, כן לב האדם לאדם אם לבו טוב על חברו ייטיב גם לבו, ואם רע ירע גם הוא, כמו שבהסתכלות במים נראים בדיוק תווי פניו של המסתכל בהם, כך יחס הזולת אלינו הוא שיקוף מדויק של יחסינו אליו.
כדי להגשים את הצורך האנושי שלנו באהבת הזולת, עלינו להיות אוהבים, אם ברצוננו להיתפס באור חיובי, עלינו מוטלת המשימה להתבונן ב'עין טובה'. וזה המפתח ליצירת יחסים טובים, ותיקון יחסים 'עכורים'. טיהור הלב ממחשבות לא טובות על הזולת, הסתכלות חיובית על בן הזוג / אחות/ חברה/ גיסה תוביל מאליה ליחס חיובי שיחזור אלינו כבומרנג.
כמה כוח יש לפנינו ולמה שהן מביעות. חיוך מושך חיוך, זה פשוט ומוכח. כמו שאור מחזיר אור. רבים מפחדים להביע את אהבתם, עד שידעו כי גם הצד השני מרגיש תחושות דומות. סביב לנקודה זו נתקעות הרבה מערכות יחסים, המיקוד חוזר להיות פנימי. בשביל לדעת שהשני אוהב, כנראה שצריך לגלות אהבה, המערכות הן מעגליות, וההשתקפויות הדדיות.
אפשר להמתין כל החיים שהצד השני יעשה את הצעד הראשון, אך אפשר להפנים שברגע שאנו עושים תיקון פנימי, נוכל גם בפניו של השני, לגלות את האור שבלבנו.
הגישה החסידית מלמדת אותנו שאני רואה פגם באחר, הרי שהדבר מעיד שיש את אותו הפגם בי, אם אעמוד מול מראה אביט ואראה שבגדיי מלוכלכים או מקומטים, לא יעלה בדעתי לחשוב שהבגדים הנ"ל אינם שייכים לי, אם הם מולי, סימן שזה בי. לכן אם אני מסתכלת על השני ורואה דברים לא טובים, הדבר בראש ובראשונה אמור לגרום לי לחשבון נפש, כי יכול להיות מאוד שאני נגועה, וגם בי מושרש חלק מהדבר שלא מצא חן בעייני כשפגשתי בו בזולת.
ומדוע הפגם תמיד נמצא אצל מישהו אחר? כדי שהוא לא יהיה אצלי. אומרת ד"ר צביה גרנות:
- כשהאחר לא עושה משהו הוא עצלן, כשאת לא עושה משהו אתה עסוקה.
- כשהאחרת מדברת על אחרים היא מרכלת, כשאני מדברת על אחרים זאת ביקורת בונה.
- כשהאחרת עומדת על דעתה הוא עקשנית, כשאני עושה זאת יש לי אופי.
- כשהאחרת לא אומרת שלום היא חסרת נימוסים, כשאני עוברת בלי לומר שלום אני מפוזרת.
- כשהאחרת מדברת על עצמה היא רברבנית, כשאני מדברת על עצמי אני כנה וגלויה.
- כשהאחרת משתדלת להיות נחמדה יש לה מניעים, כשאני מתנהגת כך אני פשוט נחמדה.
- כשהאחרת לא מסודרת היא בלגניסטית, כשאני לא מסודרת אני יצירתית.
- כשהאחרת מצליחה זה בזכות המזל, כשאני מצליחה זה בזכות הכישורים שלי.
זה גם הרעיון היפה של "מי שמעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו". זוהי גם חובתנו המוסרית לדון לכף זכות. זו לא רק מידה כנגד מידה אלא זו המציאות שאני יוצרת בעצמי בעזרת מחשבותיי -מחשבה יוצרת מציאות ברגע שאני חושבת על משהו אני יוצרת איזשהו מגנט המושך את אותם דברים הדומים אליי, וזו עוד דרך להקיף את עצמי באנשים חיוביים.
מחקרים מראים שהמוח שלנו לא מבחין בין המחשבה למציאות. כלומר, אם אחשוב דברים טובים כך יהיה במציאות. אוכל לייצר תדר חדש, ולשדר אותו לעולם. וכאן נכנסת לתפקיד התודעה שלנו, כלומר המודעות שלי למחשבות שלי.
למוח יש את אותה התייחסות לזכרון ולמציאות. רגשות בנויים כך שהם הופכים לזיכרונות, יש קשר בין מחשבה וזכרון. לדוגמא: המילה אהבה מתפרשת באופן שונה במוח של כל אחד. כאב, צער, עלבון, חמלה, שמחה, אושר וכד'. המוח שלנו בונה ומשכלל את המודל שלנו. ובונה סיפור על האחר, ששידר לי משהו והפעיל אצלי תגובה רגשית. אם אדם מסוים עורר בי כעס עלבון או רתיעה, או להיפך, אהבה, משיכה, חברות ומציאת חן.
אני כבר אפעל על אוטומט במפגש הבא שלי אתו. והיום כמו אתמול ושום דבר לא יישתנה, אך אם אפעל בלי שיפוט ובלי שנאה, ממילא המעשים שלי יהיו בהתאם. אגלה כימיה חדשה. ואוכל להגיע למצב בו המציאות תשתנה בהתאם למחשבה שלי.
כי יחסים הם לא במקרה טובים והם לא במקרה רעים. שום דבר לא “קורה”, וגם יחסים לא “קורים”. את היחסים אנחנו יוצרים. יחסים הם מה שאנחנו עושים מהם. הם טובים אם אנחנו עושים אותם טובים והם רעים אם אנחנו עושים אותם רעים. מריבות לא פורצות במקרה, ולא במקרה האהבה מתלקחת.
אם נביא ליחסים כעס ומשקעים ומרירות לא נוכל לצפות ליחסי עדנה ואהבה, ואם נתייחס בכבוד ובהתחשבות אחד אל השני. היחסים לא יהיו רעים. בדיוק כמו שלא נתפלא כשטוב לנו ביחד כי אנחנו יודעים שזה בזכות היחס הטוב שנתנו וקיבלנו, כך גם לא נתפלא כשהיחסים לא התחילו או לא הגיעו לנקודה טובה.
וכך גם בענין עבודת השם, "דבר ה' פנים אל פנים" אם אני מרגישה חשק ואהבה לעבוד את ה' יהיה הסימן בשבילי כי גם הקב"ה אוהב אותי:
אמרתי לעצמי
בשעת אופל אחת
היי יוצרת את עצמך
לקראת עצמך
לקראת חסד המראה
המשקפת בהילוך איטי ואילם
תוי פנייך הנופלים
היי תמיד
יוצרת את עצמך
איספי איספי ניצוצות
להדר את עולמך
אמרתי לעצמי.
(מקור: מרים ברוך)
]]>
