כאשר אנו רואים או שומעים או מריחים משהוא שנראה לנו כדבר שלילי. לפעמים אלו הם חברים קרובים שנדמה לנו שדברו נגדנו או לא אהבו משהוא אצלנו. לפעמים אלו הם סרטונים וחדשות המבשרות על אסון שהתרחש או יתרחש. ואז אנחנו נותנים לאינפורמציה "הרעה" להיכנס פנימה, והיא כבר יודעת היכן להתמקם היטב.
אח"כ מגיע השלב השני: אנחנו מחליטים להוציא החוצה את התמונות עם הפרשנויות שהענקנו לזה ואנחנו נותנים לזה ביטוי ויצורי מילים ממש בפה ובשפתיים.
ביטויים כגון:
'הכול גרוע'
'אין לי סיכוי'
'ההוא נגדי'
'אני לא שווה'
'אין לי סיכוי'
'החיים קשים'
'אין לי מזל'
וכד'
הבעיה היא, שברגע שהמילים יוצאות מהפה - כבר קשה להחזיר את הגלגל אחורה. ולכן, הכי חשוב דבר ראשון להישמר מלתת לזה מקום.
ועל זה דיבר דוד המלך ע"ה שהשאיר לנו מתכון מסכם: "מי האיש החפץ חיים? נצור לשונך מרע" כלומר מהטוב אל תנצור. שזה אומר, רוצה לתקן את הרע? דבר מיד טוב על זה ותעניק לזה פרשנות טובה וחיובית, מה שיגרום לזה חיים. וממילא נקבל חיים.