לצד ביטול מתווה הגיוס, בית המשפט העליון הוציא הערב (שלישי) פסיקה נוספת העוסקת בעתירות הקשורות לדת ומדינה. הרכב מורחב של שבעה שופטים דחה את עתירת התנועה הרפורמית נגד מונופול הרבנות על הכשרות, אך עם זאת התיר לראשונה לבית עסק להציג את הקפדתו ההלכתית.
ברוב של חמישה שופטים נגד שניים נקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי. אך מותר לבעל העסק להציג "מצג אמת" בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד, ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר.
נשיאת העליון היוצאת השופטת מרים נאור קבעה כי יש לאפשר לבעלי עסקים להציג תעודה או מסמך המסבירים את ההקפדה שלהם על הכשרות, בתנאי שאינם קוראים לכך "תעודת כשרות", בפסיקתה כתבה: "יכול חנווני להעיד על מרכולתו, אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו, אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו".
לעומתה, בדעת מיעוט, כתבו השופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג, כי אסור לאפשר הצגת תעודות כשרות אלטרנטיביות: "ספק רב בעינַי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתם של הסטנדרטים עליהם מקפיד בית האוכל. מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה. להבדיל מהצגת הסטנדרטים עצמם, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר, אף זאת – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו", כתבו.
בית המשפט קיבל את עמדת הרבנות הראשית ביחס למילה 'כשר', אך הפקיע מהרבנות את הבלעדיות על תעודות ההשגחה. יוזכר, כי לפני כשנתיים הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה עתירה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שטענו כי המזון המוגש בהן כשר, על אף שהם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית – ולכן הם רשאים להציג עצמם ככאלה. הפניה באה לאחר שהוטלו עליהם קנסות כספיים מתוקף החוק הקובע כי בית עסק לא יציג עצמו ככשר אם אינו מפוקח על ידי הרבנות הראשית.
מהרבנות הראשית לישראל נמסר בעקבות פסיקת בג"ץ: "בית המשפט קבע היום כי בית העסק לא יוכל לכתוב את המילה כשר וכן כל מצג כשרותי אחר, אך יוכל לכתוב את הסטנדרטים ההלכתיים שעל פיהם הוא פועל. באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים. זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל".
עוד נאמר בתגובת הרבנות: "מחובתנו להתריע כי במתן האפשרות לבית העסק להציג את עצמו כשומר על כללי הכשרות מבלי פיקוח ראוי וגוף רגולטורי מוסמך, נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, אין מי שיערוב לצרכן המזון ש "מצג האמת" מתנהל על פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית".
הרב הראשי לישראל הרב הגאון הרב דוד לאו מסר בתגובה לפסק הדין: "מתן אפשרות לבעל עסק להציג עצמו ככשר בשעה שלמעשה אינו קיבל את כשרות הרבנות הראשית, היא מכשול גדול, וכדברי השופט רובינשטיין בפסק הדין: "מדרון חלקלק אשר עלול להטעות את תכליתו של חוק הונאה בכשרות ובעיקר להטעות את הצרכנים".
עוד נאמר בשמו של הרב הראשי: "הרבנות הראשית תמשיך לעמוד על המשמר וכגוף האמון על נושאי הכשרות תמשיך לתת את השירות האיכותי והכשר ביותר עבור עם ישראל. בימים אלו מתקיימות ישיבות אינטנסיביות של צוות ההיגוי להסדרת מתווה הכשרות החדש שיתקן את הליקויים שהיו בעבר ויצעיד את עולם הכשרות לדרך המלך".
הצגת כל התגובות