במחסור בדיור העומד על למעלה מ-20% מתוך תוספת הדירות הנדרשת כיום בישראל, נאבקים כל הזוגות הצעירים והמשפחות הישראליות, ובתוכן גם המשפחות החרדיות.
בציבור החרדי המצוקה גדולה עוד יותר מהמגזר הכללי, מכיוון שבמשך שנים רבות וארוכות לא תוכננו עבורו שכונות או ערים, זאתבניגוד למגזר הכללי. סיבה נוספת למצוקה של המגזר החרדי, היא העובדה שהציבור החרדי אינו רגיל ויכול לגור בכל מקום. מכורח הנסיבות הציבור החרדי נוטה לגור בשכונות נפרדות, המיועדות לו.
בשנתיים האחרונות מתחולל שינוי בשוק הנדל"ן עקב תכנית השיווקים של משרד הבינוי והשיכון. מספטמבר 2009, הוחל מחדש שיווק למגזר החרדי ומאז שווקו באתרים הזוכים לביקוש של המגזר החרדי כ 12,000 יחידות דיור, בערך התוספת הנדרשת בתקופה זו. המשמעות של כמות זו היא קרקעות המספיקות לכ"אלעד וחצי" בתוך פחות משנתיים. מדובר במכרזים פתוחים שבהם זכו רוכשים חרדיים או יזמים שבונים למגזר החרדי. זאת, כמובן מבלי להביא בחשבון את דירות היד שנייה שמספקות היצע נוסף. על הערים בהן שווקו קרקעות ויחידות דיור המיועדות למגורים למגזר החרדי נמנות אלעד, טבריה, נתיבות, אופקים, נצרת עילית, לוד, ירושלים, חיפה, צפת, ערד, בית שמש, אחיסמך, ביתר וקרית גת.
בתקופה זו, בה מתעוררים פרויקטי בניה למגזר החרדי, ולאור פרשת חפציבה העגומה שנפגעים רבים בה היו מקרב המגזר החרדי, משרד הבינוי והשיכון מציע לכם - רוכשי דירות חדשות ולכאלו המבקשים לערוך שיפוץ בדירות יד שניה שקנו, לשים דגש מיוחד על בחינת היזם והקבלן מולו הנכם מתכננים לסגור עסקה. במידה וקונים דירה, יש לוודא כי המוכר מדווח על הדירה לממונה חוק המכר בתוך 7 ימים מביצוע העסקה, ובכך להבטיח כי הדירה תהיה רשומה על שמכם, ותישאר שלכם גם במידה והיזם או הקבלן ייקלעו לקשיים.
בתחילת 2007 חברת הנדל"ן חפציבה היתה אחראית לכ־10% מהבנייה למגורים בישראל. שיטת הפעולה של החברה הייתה להתמקד בדירות קטנות וזולות יחסית ולמכור אותן ברווח נמוך למדי. מודל הרווח של החברה היה מבוסס על מכירת דירות רבות. החברה ביצעה פרויקטים רבים של בנייה ביהודה ושומרון ובנייה לציבור החרדי.
באוגוסט באותה שנה פורסם שהחברה נתונה בקשיים כלכליים חמורים. רוכשי דירות רבים, שחששו מפשיטת רגל של החברה, החלו לפלוש לדירות שרכשו עוד לפני שבניית הדירות הסתיימה. התברר כי לרבים מרוכשי הדירות לא ניתנו ערבויות כנגד הכספים ששילמו.
בעקבות פרשת חפציבה נחקקו חוקים ותקנות הנותנים בידי אזרחים המבקשים לרכוש דירה כלים לבדיקת הקבלנים והיזמים על מנת שפרשה כמו פרשת חפציבה לא תישנה. על כל רוכש דירה לבדוק היטב טרם קנייתו את הדירה את הקבלן המבצע והמוכר.
בשלב הראשון, על הרוכש לפנות לרשם הקבלנים (גוף ממשלתי) באמצעות פניה דרך אתר משרד הבינוי והשיכון. כל שצריך הוא להקיש את פרטי הקבלן, מספרו, מספר זיהוי שלו או של החברה אותה שכר ובקליק אחד ניתן לדלות את כל המידע הדרוש.
החוק קובע כי עבודות הנדסה בנאיות חייבות להתבצע רק בידי קבלן הרשום בפנקס הקבלנים, אשר קיבל רישיון מאת הרשם. הרישום מאפשר מעקב ופיקוח, עבור אזרחים המעוניינים לשכור שירותו של איש מקצוע מיומן ולא "לפול" לידיו של רמאי. תפקידי הרשם הם ניהול ופיקוח אחר רישום הקבלנים, הנפקת רישיונות, טיפול בתלונות והטלת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שחורגים מהנוהל.
באתר ניתן למצוא גם את הקבלנים הפסולים לרישום- פושטי רגל, אנשים שהורשעו בעבירה שיש בה לערער את מהימנותם כקבלנים על פי התקנות. בנוסף, בעקבות מקרים רבים של אזרחים ש"נכוו" מקבלנים ששכרו לביצוע עבודות שונות, במשרד הבינוי והשיכון החליטו למגר את התופעה. כיום, אזרחים יכולים לפנות באופן אישי ולהתלונן על קבלנים. את התלונה יש להגיש בכתב על- גבי טופס תלונה כאשר מצורף אליה כל מידע הקשור לנושא התלונה או המוכיח את נכונותה. חשוב להדגיש כי תלונה ביחס לדירה תוגש אך ורק על- ידי בעל נכס ותלונה ביחס לרכוש משותף תוגש אך ורק על- ידי ועד הבית שנבחר לתפקיד.
לאחר בדיקה ברשם הקבלנים, על הקונה לוודא כי הקבלן מתכוון להעביר את הנכס לבעלותו בתוך 7 ימים ממועד הקנייה, לפי חוק המכר. חוק המכר נחקק כלקח מפרשת חפציבה ב-2008 ומטרתו להגן על הרוכשים. החוק מחייב את מוכרי הדירות החדשות בדיווח על כל מכירה.
כל מוכר דירה, יזם וקבלן, מחויב לדווח לממונה חוק המכר על כל עסקה של מכירת דירה שביצע, עד 7 ימים מיום חתימת העסקה. בדיווחו זה, מעביר מוכר את הדירה את הזכויות על הנכס לקונה בצורה רשמית ומתועדת, ובכך נמנע מצב לא נעים בו משלם הקונה ממיטב כספו בעבור הנכס, שבסופו של דבר, באם נקלעים היזם, הקבלן או חברת הנדל"ן לקשיים, הוא לא יקבלו או יזוכה בהחזר כספי עבורו.
לאחר בדיקה מעמיקה לגבי היסטוריית הקבלן, מציאתו ברשם הקבלנים ותיאום ציפיות לגבי אכיפת חוק המכר, ניתן לקנות את הדירה בלב שלם ושקט.