פרק כ"ג: שיטת לימודו של החזו"א הייתה שונה לגמרי משיטת הגר"ח מבריסק. החזון איש שלל המצאת גדרים חדשים כפי שהגדיר הגר"ח מבריסק.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- המחלוקת על דמותו של המשכיל נפתלי הרץ וייזל
- שיטת רבי חיים מבריסק - אתגר אינטלקטואלי מול ההשכלה?
- התלמיד שלמד עם הרב מבריסק - עד שחש חלישות
- ענק המחשבה שחידש בדורנו את עומק דברי חז"ל
החזון איש שלל המצאת גדרים חדשים ביסוד הדין כשיטה. הוא דגל בחישוב כל פרטי הסוגיה עם כל דברי הראשונים, והסבר כל סוגיה בצורת ההיגיון המתאימה לה, פעמים רבות על ידי הסברת טעם הדין או על ידי הסברים חדשניים, לעיתים אף במחיר דחיקת לשונות הגמרא והראשונים (ראה הרב יהושע ענבל, יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד, ירחון האוצר ו, עמ' רנו ואילך).
החזו"א העריץ ביותר את הגר"א, וכתב עליו שהוא כרבי יהודה הנשיא, הרמב"ם, ורב אשי של דורו. מכתב מפורסם הוא ביקורתו של החזו"א על זניחת הלומדים את פירוש המהרש"א.
ביקורתו של החזון איש לא באה לחינם. פרופ' ברויאר בספרו 'אוהלי תורה' מזכיר עדויות שבישיבת וולוז'ין היו חידושי מהרש"א "סגורים על מסגר".
החזו''א סבר שיהודי צריך לדעת ללמוד ארבעים יום דף אחד וארבעים דף ליום אחד.
• • •
יש לציין שבימינו בחורים מחפשים יותר ויותר סגנונות כמו הגאון ר"י שרייבר וסייעתו מחד, ומאידך ישנה נהירה לכיוון בית מדרש הגר"א והסגנונות הפשוטים יותר.
מעשה מבהיל הובא בספר "ראש הישיבה" על הגאון רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז'. אירע והגאון רבי חזקיהו יוסף שרייבר ראש ישיבת 'אבן ישראל' הגיע לביקור אצל הגאון רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז' ושאלו קושיה בהבנת תוס' במסכת סוכה דף ט', והרצה לפניו 'שטיקל תורה' בעניין, והאזין הגר"ש רוזבסקי בקשב רב, אולם הגר"י שרייבר הבחין שהגר"ש רוזובסקי ממתין כדי שהוא יסיים את דבריו... איך שסיים המפלפל את דבריו, אמר הגר"ש רוזובסקי שהשאלה אותה שאל השואל, היא בפשט, מסוג הקושיות שהמהרש"א מדבר עליהם, והתירוץ גם צריך להיות בסגנון זה. אבל לא "שטיקל תורה!", (הסימן קריאה המקור). המשיך וסיפר הגר"י שרייבר שאכן לבסוף הוא מצא במהרש"א בהמשך סוכה י"א שמתוך דבריו בפירוש הסוגיה שם, יש תירוץ בפשט לקושיה זו.
• • •
יש להזכיר את הגר"א גורדון ראש ישיבת טלז שחינך את תלמידיו לחשיבה עצמאית וביקורתיות. הוא עודד אותם להתווכח עמו בשעת השיעור, תלמידו ר' שמחה אסף שמע ממנו את המשפט הבא: "אתם מדמים את טלז לסלבודקה? בחורים יש בסלבודקה? בולי עץ יש שם! אם יאמר להם ר' הירש (הסבא מסלבודקא) תקפצו לתוך המים – יקפצו לתוך המים. ואילו לבחורי טלז יש לכל אחד דעה משלו", (הובא בישיבות ליטא עמ' 240).
גם הגר"ש שקופ עודד את תלמידיו לביקורות וחשיבה עצמית, ולא העריך את מי שמקבל את דבריו ללא ויכוח.
מעשה מבהיל הובא על גאונותו ועמקנותו של הגר"א גורדון שסיפר הגאון רבי בצלאל ראקוב בשיחה עם הסופר רבי דב אליאך.
אירע ופגש הרב ראקוב את את הרב מפוניבז' ושאלו: "הרב הוא תלמידו של הגאון רבי אליעזר גורדון?". ענה לו הרב מפוניבז': "בוודאי! תמשש פה" – והצביע לעבר הבוהן שלו. הגר"ב ראקוב נגע ומישש, וגילה שהעצם נקעה ממקומה, וגדלה שלא כשורה.
סיפר הרב מפוניבז' שהדבר אירע בשיעור של רבי אליעזר גורדון, שנמשך ארבע עד חמש שעות מתוך 'ריתחא דאוריתא' נוראה ממש, בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה'. הרב מפוניבז' ישב בסמוך לו, ופעם אחת תוך שביאר את הסוגיה לדרכו, אחז באצבע הבוהן של הרב מפוניבז', וסובב אותה שוב ושוב, תוך שכולו שקוע בסערת הדברים.
לא רק הוא לא שם לב, אלא גם הרב מפוניבז' בשקיעתו בלימוד לא שם לב לכאב (!) רק בשעת לילה הבחין הרב מפוניבז' בכאבים העזים באצבע השבורה והייסורים היו נוראים!
לקריאה נוספת:
- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
- 'בסוד שיח', הרב דב אליאך, מכון מורשת הישיבות ירושלים, עמוד 267
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות