"קור של אומן, קדושה של רבי שמעון" - כך מסכמים באוזניי באי קבר מתתיהו את חנוכה תשפ"ו. אכן היה קר, ואני בחליפה הישיבתית שלי הרשיתי לעצמי לרכוש גלאביה מרוקאית מחממת שהגיעה אלינו ביבוא אישי מירדן.
קבר מתתיהו מעולם לא היה סוער יותר. מאות איש בחצות ליל, רוקדים, אוכלים ושותים, מדורות אש ושירי תיקון הכללי בציון החשוך שביער בן שמן.
בתוך הציון עצמו נדחסו עשרות מתפללים, כיפות סרוגות לצד כובעים שחורים, צעירים בקפוצ'ונים ובחורי ישיבה בשחור לבן. על המצבה עשרות נרות נשמה מהבהבים, ועליה חקוק "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול זי"ע".
לא פספסנו את החנוכייה המוארת כמובן. באוזניים בליל של קולות. אחד קורא תהילים, אחד קורא משניות, ושניים אוחזים ידיים ורוקדים במעגל צפוף למרות הצפיפות.
בחוץ, ליד הסלעים, עומד בחור ישיבה בחליפה ומתפלל בדביקות. שלט קטן דורש "נא לשמור על ניקיון וקדושת המקום". מנורת לד סולארית מאירה את החשיכה. זה לא מירון, אין פה תשתיות של מיליונים, אבל יש פה משהו אחר - אותנטיות של ציון שעוד לא הפך לעסק.
במרחק כמה מטרים מהמערה: מנגלים מעשנים, נקניקיות וכנפיים על האש, שקיות של מקס סטוק על הקרקע הבוצית, ומשפחות שלמות יושבות על כיסאות קמפינג ונהנות מהאווירה. ריח הבשר מתערבב בריח העשן מהמדורות ובקור הלילה החודר.
אז אם אתם ליטאים שלא הייתם מעולם במירון בל"ג בעומר, אם אתם חסידים שנעולים בראש השנה אצל הרבי שלכם ולא הייתם באומן - תגיעו לקבר מתתיהו ביער בן שמן. זה הלהיט של חנוכה תשפ"ו.
אני עוד זוכר לפני רק חמש שנים שהמקום היה ריק לחלוטין בחנוכה, מלבד מתפללים בודדים. מה קרה פה? קשה לדעת בדיוק. אולי הפרסומים שלי ב'כיכר השבת'. אולי הכמיהה למקומות קדושים פחות מסחריים, ואולי זה פשוט התגלגל ככה. אי אפשר להסביר.
כלבלב נחמד הסיט את תשומת ליבי ועמד על אחד מקירות הציון מול החנוכייה הענקית. כלב קטן, לבן עם כתמים חומים ושחורים, עומד על הסלעים ומביט על ההמון כאילו הוא שומר המקום. אם היה פה מקובל, הוא היה מצביע על גלגולו שכעת מן הסתם מתוקן.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות