הספק הלימוד היומי - נחשף

בגלל הקורונה: שר התורה ערך גורל והפסיק לערוך בריתות

לאחר שהפסיק לקבל קהל - בעקבות מגיפת ה'קורונה', חדל מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי לערוך בריתות. כעת, חושף נכדו, כי הסיבה לכך היא גורל שערך הרב, שהוביל להחלטה (אקטואליה)

אבי רבינא | כיכר השבת |
מרן הגר"ח קנייבסקי (צילום: ללא קרדיט)

מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי, שינה את סדר יומו בחודשים האחרונים לאור מגיפת הקורונה, ומלבד שאלות ובקשות להכרעה המופנות באמצעות בני ביתו, שר התורה מקדיש את רוב יומו ללימוד באופן עצמאי ועם חברותות, מבלי לקבל קהל.

אלא של'כיכר השבת' נודע כי אף הבריתות במעונו הופסקו, ושר התורה ערך גורל ממנו יצא כי עליו להפסיק לערוך בריתות בתקופה זו.

וכך סיפר נכדו הרב שלמה קולדצקי: "מאחרי פורים, כשהתחיל לפרוץ בארץ מגיפת הקורונה, ר' חיים אמר לבני ביתו שהיות והדבר הוא ספק נפשות, לכן מי שמעוניין להתייעץ ולהתברך שייעשה דבר זה רק על ידי בני הבית הקרובים הנמצאים בביתו ולא ייכנסו אנשים זרים".

עוד הוא מספר כי "כידוע רבי חיים קנייבסקי מאוד מאוד הקפיד כל ימיו ללכת ולצאת לכל ברית בכל רחבי הארץ, ורק בשנים האחרונות שקשה עליו היציאה, הבריתות עברו לבית מדרשו בלדרמן, ורבי חיים היה יוצא יום יום לבריתות רבות, לפעמים כעשרה בריתות ויותר ביום אחד.

"ולכך, מאז שפרצה המגיפה הציעו שבגלל חביבות המצווה הוא ימשיך לקיים את הבריתות באופן שלא יוכל להידבק, והיינו שתהיה מחיצה בינו לבין המוהל וכדו'".

וכאן מספר הנכד כי חלה תפנית: "אך רבי חיים נסתפק בזה מאוד ולא ידע להכריע והחליט לעשות גורל, ויצא לו להימנע מלקחת בריתות בתקופה זו, ולכן רבי חיים, מלבד שהוא לא מקבל קהל - הוא גם לא יוצא לסנדקאות בכל התקופה. בביתו נמצאים רק בני בית המקורבים מאוד שנצרך להם בשביל לשמשו".

הנכד הוסיף וסיפר כי "כמו כן הוא הביע את רצונו להתברך מהציבור, לכן כל ליל שבת לאחר תפילת מעריב, הגר"ח יוצא לאמירת גוט שבעס בבית הכנסת לדרמן, והוא נמצא מאחורי ניילון כדי לשמור על בריאותו".

באופן נדיר מגלה הנכד את סדר לימודו המפעים של סבו, ממנו ניתן ללמוד על ההספק הרב של שר התורה ביממה: "במקביל, ר' חיים כל התקופה האחרונה מקפיד בכל חוק לימודיו הקבוע שזה כולל שהוא מתחיל את היום (בלילה) בתיקון חצות, דף בזוהר ופרי עץ חיים לר"ח וויטאל וספרי הלשם; תהילים; פרק בנ"ך; שלושה דפים במשנ"ב; שלושה פרקים ברמב"ם; חמישה דפים בשו"ע; שמונה דפים בתלמוד בבלי, כולל מסכתות קטנות; בסיום כל פרק בגמ' לומד תוספתא של אותו הפרק; תלמוד ירושלמי, במקביל לבבלי שלמד באותו יום, לפעמים זה 50 דף ליום ולפעמים כלום.

"ובשישי ושב"ק מוסיף עוד לימודים קבועים. ובזמן הנותר הוא מוסיף לימודים נוספים שאינם קבועים ועוד מסכתות שלומד תוך כדי שהולך לנוח".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר