על השאלה כיצד הייתה נראית מנורת הזהב בבית המקדש, ניטש עד היום ויכוח מר. היום, שוב עולה השאלה בעקבות אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בניהולה של ד"ר אילת מזר בעופל שלמרגלות הר הבית.
מנורה עגולת קנים
צורת המנורה המופיעה בתכשיט, היא בעלת שבע קנים היוצאים מן הקנה המרכזי ועולים בצורה עגולה אל מקומם בשורה העליונה של הנרות.
צורה מנורה של קנים עגולים מופיעה למשל במטבע של עשר האגורות של ימינו שהוא העתק של מטבע מימי מלכות החשמונאים בשנים 37-70 לפני הספירה. גם בשער טיטוס מופיעה מנורה דומה אם כי בשינויים קלים.
עד היום נמצאו תבליטים ואיורים של מנורת עגולות קנים בכל הממצאים הארכיאולוגיים: בין היתר במערות קבורה בבית שערים מתקופת המשנה ובבתי כנסת עתיקים רבים כמו בית אלפא, יהודיה, יריחו, ציפורי, מעון ומעוז חיים ועוד רבים.
חב"ד מול שאר העולם
ממצא חריג אחד הוא בציור קיר בבית כנסת עתיק בעיר דורה אירופוס שבסוריה (240 לספירה), שם נתגלה מנורה שקניה אלכסוניים.
הרמב"ם בפירושו למשנה, צייר את המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים. יש הסוברים כי גם רש"י בפירושו לתורה סובר כי מדובר בקנים אלכסוניים, אך יש המסבירים את דבריו כך שהם תואמים גם קנים עגולים.
בעקבות הציור שמופיע במהדורת הרב יוסף קאפח זצ"ל לתרגום המשנה, קבע הרבי מליובאוויץ', האדמו"ר האחרון של חב"ד, כי כך צריכה להיות צורת המנורה. בעקבות קביעה זו, החנוכיות אותם מדליקם חסידי חב"ד בחג החנוכה הן בעלות קנים אלכסוניים.
במכון המקדש, המשחזר את כלי המקדש, התלבטו בסוגיה, כשבתחילה נטו יותר לכיוון של הרמב"ם וחב"ד, אך לאחר מן חזרו בהם והמנורה אותה בנו ומוצגת בירידה לרחבת הכותל היא בעלת קנים עגולים.
בינתיים, החותם שנתגלה השבוע, מצטרף לעוד ממצאים ועדויות על מנורה עגולת קנים שלא כמו ששרטט הרמב"ם ושלא כמו שנוהגים בחסידות חב"ד.
0 תגובות