לפני ימים ספורים, נסגר מעגל מרגש של 43 שנים, עם הבאת גופתו של לוחם השריון רס"ל צבי פלדמן ז"ל למנוחות בארץ ישראל, לאחר שנפל בקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה ביוני 1982. השבת גופתו של פלדמן, במבצע מורכב וחשאי של צה"ל והמוסד מלב סוריה, מצטרפת להשבתו של רס"ל זכריה באומל ז"ל לפני כשש שנים מאותו קרב.
אך מהי, אם כן, המעלה המיוחדת הטמונה בקבורה בארץ ישראל? סוגיה זו, שרבים מגדולי החכמים ביקשו להיקבר בארץ, נידונה במקורות היהדות לאורך הדורות, ומצביעה על שני רבדים עיקריים למשמעותה:
קבורה, מטבעה, היא פעולה בעלת מימד נצחי. בעוד אדם יכול לגור באופן זמני במקום שאינו שייך לו, קבורת יקיריו היא מעשה המעיד על שייכות עמוקה ורצון להיאחז במקום לאורך זמן רב. כבר אבותינו אברהם, יעקב ויוסף, הדגישו את חשיבות הקבורה בארץ ישראל.
אברהם קנה בכסף מלא את מערת המכפלה לקבורת שרה. יעקב ביקש מבניו לקוברו שם והסביר את ההקשר של קניית המקום מאת בני חת, כדי למנוע טענות עתידיות מצד עמים אחרים על שייכותה של הארץ. יוסף השביע את בני ישראל להעלות את עצמותיו ממצרים לארץ ישראל. מעשים אלו מבססים את הבעלות שלנו על הארץ. כפי שציין האבן עזרא, סיפור קניית מערת המכפלה נועד לקיים את הבטחת ה' לאברהם שתהיה לו נחלה בארץ. קבורת מתים מעם ישראל בארץ היא למעשה אמירה שאנו שייכים למקום זה יותר מכל אומה ולשון.
מעבר למשמעות הלאומית, לקבורה בארץ ישראל ישנה גם משמעות רוחנית עמוקה עבור הנקבר. חז"ל אמרו שמי שקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח, והדבר מכפר על עוונותיו. הרמב"ם מסביר שארץ ישראל מכפרת על יושביה ועל הקבורים בה, שנאמר "וכפר אדמתו עמו". הטעם לכך, כפי שמבאר המהר"ל, הוא שבעת הקבורה, גופו של האדם שב אל עפר הארץ. מאחר שארץ ישראל היא ארץ קדושה ומיוחדת לקדוש ברוך הוא, האיחוד עם עפרה מקדש את הגוף ומביא לחיבור וקרבה נוספת אל ה'.
0 תגובות