רבי שמריהו יוסף קרליץ נולד בקוסובה שבאימפריה הרוסית בשנת תרי"ב, הוא שימש כרבה של קוסובה במשך שלושים וארבע שנים. ובמרוצת השנים נודע בעיקר כאביו של מרן ה"חזון איש", וכאבי משפחת קרליץ המפורסמת שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים רבים.
אביו היה הרב שמשון קרליץ, והמשפחה התייחסה בין היתר לבעל "הפרדס", הרב אריה לייב הלוי אפשטיין. בשנת תרל"ד (1874), נשא רבי שמריהו יוסף לאשה את ראשה-לאה, בתו הבכורה של הרב שאול קצנלנבוגן, שכיהן באותה עת כרבה של קוסובה. בשנת תרמ"ב (1882), עזב חותנו את הרבנות בקוסובה לטובת רבנות העיר קוברין, ורבי שמריהו יוסף התמנה תחתיו כרבה של קוסובה.
כפוסק הלכה, הוא נהג להשיב על שאלות שהופנו אליו. אולם, בענוותנותו הגדולה, הקפיד תמיד להוסיף כי "הלכה למעשה יש לשאול בזה את פי גדולי הדור". יחד עם חותנו, ניהל מאבק חזיתי בהשפעות החילוניות שהחלו לחדור, ובין היתר נהגו לאסוף ספרות חילונית ולשרפה.
רבי שמריהו יוסף הקים בקוסובה ישיבה מיוחדת עבור צעירים, והוא עצמו עמד בראשה. בין תלמידיו בישיבה זו היה גם בנו, רבי אברהם ישעיהו. בשנת תרע"א (1911), כחמש שנים לפני פטירתו, יצא לאור ספרו הראשון של בנו רבי אברהם ישעיהו. הספר נשא את השם "חזון איש" אך יצא לאור בעילום שם. רבי שמריהו יוסף היה מהיחידים שידעו את זהותו האמיתית של המחבר האלמוני.
לרבי שמריהו יוסף ולרעייתו ראשה-לאה נולדו חמישה עשר ילדים, אך לצערם, שישה מהם נפטרו בחייו. בנים וחתנים שלו נודעו כגדולי תורה בליטא ובארץ ישראל.
הוא חיבר את הספרים "גבעת שאול", שיצא בוורשא בשנת תרנ"ב והיה הספד על חותנו רבי שאול קצנלנבוגן. כמו כן, חיבר את "בית תלמוד", ביאור על משניות מסכת חולין, שיצא לאור בוילנא בשנת תרע"ה.
רבי שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל – עובדות והנהגות
נכדו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל סיפר סיפור הממחיש את דקדוקו העצום גם במצבי חיים קיצוניים. באחד מימי הכיפורים, חש רבי שמריהו יוסף ברע והכריע שמצבו הרפואי מחייב אותו לאכול. הוא בדק את עצמו בדקדקנות רבה, והחליט שמחויב הוא לצום כמעט את כל היום. בפועל, הוא אכן צם את כל היום, אך אכל רק עשר דקות לפני השקיעה. בדקדוקו שיער בדיוק עד כמה הוא מחויב לצום, והגיע למסקנה שעשר הדקות האחרונות הללו נחשבות עבורו כפיקוח נפש, שאז הוא מחויב לאכול.
מעשה נורא היה, באחד הימים ניסה איש אחד לפגוע במעמדו של רבי שמריהו יוסף כרב המקומי עשרות שנים אחרי שהאיש הזה שבק חיים נראה בחלום אל מרן החזו"א והחזון איש כתב זאת בכתב ידו : ולא נתן לי לעזבו שאברכו אמרתי לך לשלום ולא נח דעתו אמרתי יה"ר שתתקן את הנפש הזאת תיקון גמור ותסלח את כל עונותיו תיכף נח דעתו ונשאר במנוחה' (הובא בספר החזון איש בדורותיו עמוד יז ובהקדמה לקובץ אגרות).
רבי שמריהו יוסף קרליץ הנהיג את קהילתו במסירות עד לפטירתו. הוא נפטר בקוסובה, ביום כ"א באייר שנת תרע"ו. ימים אלו היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובנו ה"חזון איש" נאלץ לגלות למינסק ולא היה באפשרותו להשתתף בהלווית אביו. מקום קבורתו הוא בקוסובה. רעייתו, ראשה לאה קרליץ, עלתה לארץ ישראל בשנות ה-30 ונקברה לימים בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
0 תגובות