הגאון הצדיק רבי יהודה אסאד זצ"ל, מגדולי הדור ומנהיגי יהדות הונגריה, נולד בשנת ה'תקנ"ד (1794) בעיירה אסוד. אביו, ישראל, שהיה חייט, נפטר כשרבי יהודה היה בן עשר בלבד. אמו, טשארנה אלנבוגן, שלחה אותו ללמוד בישיבה בסודיץ אצל רבי יהושע פלק ביכלר שחיטה, במטרה להכשירו להיות שוחט וכך לסייע בפרנסת הבית.
רבו, שזיהה את כישרונותיו העצומים, החליט לשלחו ללמוד אצל אחיו, רבי אהרן סודיץ ביכלר, שכיהן כרב וראש ישיבה בסרדהלי, והתחייב לממן את האלמנה בתמורה לכך. בהמשך, למד רבי יהודה בישיבתו של רבי מרדכי בנט בעיר ניקלשבורג. הוא נשא לאישה את אסתר בת רבי מאיר רגנר, שנפטרה בתרכ"ז בגיל 65.
לאורך השנים, שימש רבי יהודה אסאד כאב בית דין בעיירות ראגנדארף וסמניץ, ולאחר מכן כיהן כאב בית הדין בדונה-סרדהלי, שם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. הוא התכתב עם רבי משה סופר, בעל ה"חתם סופר", ונחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת ה"חתם סופר". רבי יהודה אסאד כתב למעלה מ-50 ספרים, אך רוב כתבי היד נשרפו על ידי הנאצים במהלך השואה. בנו, רבי אהרן שמואל, הביא לדפוס את שו"ת מהרי"א - 'יהודה יעלה', הכולל 884 סימנים.
רבי יהודה אסאד ז"ל – עובדות והנהגות
סביב דמותו של רבי יהודה אסאד נקשר סיפור מרתק על צילום תמונת דיוקנו. לטענת הרב משה ליב ליטש-רוזנבוים, בני קהילת סרדהלי ביצעו בגופת רבם ציור או צילום פוסט-מורטם (לאחר מותו). מעשה זה נעשה מכיוון שהמהרי"א מעולם לא הסכים להצטלם בחייו בשום אופן, והמטרה הייתה למכור הדפסים של תמונתו כדי לממן את נישואי בנותיו הרווקות. בעקבות מקרה זה, התעורר דיון ציבורי הלכתי נרחב בקרב רבני הונגריה. מסופר כי כל המעורבים בצילום נפטרו באותה שנה.
בשנת ה'תרכ"ד (1864), אירע סיפור פלאי נוסף בחייו של רבי יהודה אסאד. כאשר הקיסר פרנץ יוזף הראשון רצה לייסד בית מדרש לרבנים ("סמינר"), נזעקו גדולי ישראל לאסיפת רבנים, והוחלט לשגר משלחת רבנים לקיסר כדי לבקשו פנים אל פנים למנוע את הקמת הסמינר. המשלחת הורכבה משבעה גדולי ישראל: בעל הכתב סופר, רבי ירמיה לעוו מאוהלי, רבי ישעיה בנעט מקאליב, רבי מנחם א"ש מאונגוואר, רבי מנחם כץ מצעהלים, ורבי חיים סופר. הגאון הצדיק רבי יהודה אסאד זצ"ל נבחר לראש המדברים במשלחת.
כשהגיעו לארמון המלך, קירות הקומה התחתונה היו מסובבות במראות. הגה"צ רבי יהודה אסאד, שתוארו היה דומה למלאך ה', אך מעולם נזהר מלהסתכל במראה, נזדעזע לראות במראות את תוארם של חבריו הרבנים, כשעמהם מתלווה איש שמראהו קודש. בתמהון, הצביע על הדמות והכריז לפני חבריו: "בטוח אני שבעזרת השם נצליח בדרכנו, כי הרי מלאך ה' מתלווה עמנו".
רבי יהודה אסאד נפטר בכ"ג בסיון ה'תרכ"ו (1866) והוא כבן 72. הוא נקבר בעיר דונא-סרדהלי, בה שימש כרב.
0 תגובות