הגאון רבי מאיר בן יצחק איזנשטט, "בעל הפנים מאירות" זצ"ל נולד בליטא. משם יצא שמו לגדולה, והוא הפך לאחד מגדולי הגאונים בדורות האחרונים.
במשך חייו שימש רבי מאיר כרב בקהילות חשובות בפולין ובמדינות אשכנז, ביניהן שידלוביץ, וורמיזא ופרוסניץ. בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות", ונודע כרב המדינה. הוא הקים ישיבה גדולה באייזנשטט שתלמידיה הגיעו מכל עבר, ובכך הגדיל את השפעתו בחוגים היהודיים באזור.
בין תלמידיו המפורסמים נמנה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, שאומץ וגודל על ידו לאחר שהתייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה. רבי מאיר תיקן תקנות רבות בחיי הקהילה, ובהן תקנה מיוחדת שאסרה על משחקי קלפים למעט בחנוכה, בפורים ובבית היולדת, תקנה שנשמרה בקהילת אייזנשטט עד יומה האחרון.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ רבי מאיר לעזוב את עירו עקב עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגניבה. הוא התבטא על כך בספרו "כתנות אור" ובשו"ת "פנים מאירות".
כעבור כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכול היה לחזור לעירו. עם שובו, תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד אלו שמזיקים לישראל בלשונם, וקבע לאומרו בימי שני וחמישי לאחר קריאת התורה. את דברי תורתו וחידושיו העלה על הכתב בספרים רבים, ובהם שו"ת "פנים מאירות", "כתנות אור" על התורה וחמש מגילות, ו"אור הגנוז".
רבי מאיר איזנשטט זצ"ל - עובדות והנהגות
סיפור מדהים על נס שאירע עמו התרחש כאשר נסע רבי מאיר בשליחות מצווה בימות החורף, לכיוון אחת המושבות שבמחוז פולסיה. כשהגיע זמן תפילת מנחה, עצר את עגלתו ויצא לחפש מים לרחיצת ידיים בכדי להתפלל בקדושה. הוא התרחק כשלושה קילומטרים מדרך המלך בחיפוש אחר פלג מים נובע. מרוב שמחתו למצוא מים לטהרה, האיץ את צעדיו ולא הרגיש שהוא צועד אל תוך ביצת רפש עמוקה, ממנה לא יכול היה לצאת. כל גופו שקע בבוץ, עד צווארו. העגלון, שראה כי רבי מאיר מתמהמה, יצא לחפשו ולא מצאו עד חצי הלילה. הוא שב לעיר קלעצק והודיע על אובדן הצדיק, ובשורה זו הכתה תדהמה בעיר. אנשים יצאו בחיפוש אחר רבי מאיר במקום המסוכן והמלא בחיות טורפות, נחשים ועקרבים, אך מכיוון שסטה מדרך המלך, חיפושיהם עלו בתוהו, והם חזרו לעיר בהודעה שהצדיק אבד, והקינה גדלה מאוד.
אך חסדי השם לא תמו: כעבור שבעה ימים, הִקְרה השם לאיש אחד לעבור בסביבת הביצה. האיש נחרד לשמוע קול אנחה אנושית מבין היער הנורא, ולאחר שקרא ושאל, שמע קול של אנחה שוברת לב ובקשת עזרה. האיש, שנשלח מן השמיים להציל את הצדיק, הלך בעקבות הקול והגיע אל הביצה הגדולה, שם ראה רק ראש מבצבץ מעל המים ושאר הגוף שקוע כולו. האיש הזעיק עזרה במהרה, ולאחר מאמץ רב הצליחו להוציא את רבי מאיר מן הבוץ בחיים. כל בני העדה והערים הקרובות שמחו על הנס הגדול. רבי מאיר סיפר כי שבעה ימים ושבעה לילות לא בא לחם לפיו, אך השם החייהו במים חיים ששאב מתוך האגם שלוש פעמים ביום. כתוצאה מהטביעה רגליו נפחו והיה לו קשה ללכת, אך הוא האריך ימים כתשע שנים לאחר מכן. (הסיפור מובא בספרים כמו "גדולי הדורות" בשם נכדו, המעיד על הנס שנעשה לזקנו)
לאחר שנים רבות של רבנות, הנהגה והפצת תורה, הסתלק רבי מאיר איזנשטט לבית עולמו בכ"ז בסיון ה'תק"ד (7 ביוני 1744), בגיל 74 בערך. הוא נטמן בבית הקברות היהודי הישן באייזנשטט.
0 תגובות