רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנאראל, נולד בכ' באלול ה'תרס"ז בעיירה נאראל שבגליציה. רבנו היה נכדו של רבי דוב בעריש ריינמן ונינו של רבי שלום רוקח מבעלזא ומעלה בקודש.
בשנת ה'תרפ"ג ביקר לראשונה בחצר חסידות בעלזא אצל קרובו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח. לאחר פטירת סבו, הוכתר רבי חיים מאיר יחיאל לרבנות העיירה נאראל, וקיבל סמיכה מרבנים חשובים, בהם רבי מנחם זמבה. הוא למד תורה מפוסקים בולטים, ובל"ג בעומר ה'תרצ"א החל לפסוק הלכה בהוראת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא. בנאראל נולדו לו ארבעה ילדים, אך רק אחד מהם שרד את השואה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא ברח לטאפורוב, ובקיץ 1940 גורש לסיביר על ידי הרוסים יחד עם אשתו ובנו הגדול. ובראשית שנת ה'תש"ט היגר רבינו לארצות הברית, והתגורר בתחילה בבורו פארק ולאחר מכן באיסט סייד של מנהטן. הוא מונה לרב בית הכנסת של חסידי בעלזא.
האדמו"ר מנארול זצוק"ל - עובדות והנהגות
מיד עם בואו לאמריקה, רבינו דרבן את שרידי חסידי בעלזא לפעול להקמת שטיבל (בית מדרש). אף על פי שהיו חילוקי דעות והתנגדויות מצד ותיקי הקהילה, רבינו התייצב בראש המערכה, וההחלטה לייסד שטיבל באיסט סייד נפלה ביום הכיפורים ה'תש"י. הרבי מטשחוב, רבי חיים הלברשטאם, אף כינה אותו "נאראל" -"גענעראל" (גנרל) על נחישותו. השטיבל הראשון הוקם בסטאנטון סטריט, והיה בניין ישן עם תנאים קשים, אך רבינו היה מגיע ראשון בבקרים קרים כדי להבעיר אש בתנור ולחמם את המקום לתלמידים.
הוא ישב שעות ארוכות בבית המדרש והרביץ תורה וחסידות, וקיבל את תלמידיו במאור פנים. הוא עודד בעלי כישרונות ללמוד מסכת בכורות בעיון. רבינו גילה תבונה רבה בהדרכת תלמידיו, ואף עבור אלו שלא עמדו בניסיון והשתלמו באוניברסיטאות, מצא רבינו זמנים להשקותם מתורתו וחסידותו. רבים מתלמידיו צמחו ונהיו תלמידי חכמים ויראי שמיים, שמילאו משרות רבניות וחינוכיות.
רבינו דחה הצעות למתן הכשרים על מוצרי בשר וסבון. הוא הבין מתשובת מרן הרבי מבעלזא זצ"ל שישנם קשיים הלכתיים משמעותיים, ובעקבות זאת "פג אצלו טעמו של עיסוק במתן הכשרים בכלל", למרות שרבנים אחרים בני גילו התפרנסו מכך בכבוד רב.
בשנת ה'תשל"ב (1972) עלה רבינו לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שם הקים בית מדרש. הוא עסק רבות בתורת ה"מנחת חינוך" ומסר שיעורים קבועים בספר זה. הוא היה מקורב במיוחד לאדמו"ר הנוכחי מבעלזא שליט"א שנהג להושיבו לידו ולהאזין לדברי תורתו ומעשיות על האדמו"רים הקודמים.
רבינו נפטר בי"ח בתמוז ה'תשס"ז והוא קרוב לגיל מאה ומקום מנוחתו בהר המנוחות, וכיום בנו היחיד, הרב דוב בעריש שפירא שליט"א, ממלא את מקומו כאדמו"ר מנאראל.
0 תגובות