אחת ההלכות שנקבעו לדורות היא חובת ‘הקריעה’ לאדם שרואה את מקום המקדש. הלכות רבות נאמרו בעניין והמה כמים שאין להם סוף, ולכן ירא שמים יעשה בשאלת רבו. הדברים נכתבים כאן לעורר לב המעיין בלבד!
אמרו חכמים בתלמוד (מו"ק כו, א): "אמר רבי אלעזר: "הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: ערי קדשך היו מדבר – וקורע.
וכן פסק בשולחן ערוך סימן תקס"א סעיף ב’: ’הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: "ציון היתה מדבר שממה", וקורע. וכשרואה בבית המקדש, אומר: "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה", וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? זמן הצופים. ואחר כך כשיראה המקדש, קורע חקרע אחר. וכל קריעה טפח. ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחילה, קורע על המקדש טפח, ואחר כך, כשיראה ירושלים, מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.
לפני מלחמת ששת הימים, כשמרכזה של ירושלים היה עדיין תחת שלטון ירדני, היתה מצווה לקרוע גם בשעה שרואים את ירושלים העתיקה, וגם בשעה שרואים את מקום בית המקדש.
הרב נבנצאל שליט"א, מציין לדבריו של הרב שלמה זלמן אוירבאך זצ”ל, שאמנם אין לקרוע על ערי יהודה שתחת שלטון ישראל, אולם על ירושלים צריך להמשיך לקרוע, מפני שקדושתה לעניין מעשר שני וקודשים קלים עדיין לא באה לידי ביטוי (עי’ במנח”ש א, עג).
גם בשו"ת שבט הלוי (חלק ז' סימן ע"ח) כותב וז"ל: ומה שמנהג שהעולם משתמטים מחיוב קריעה על מקום המקדש ועושים תחבולות שונות להיפטר מזה, אין זה מנהג ותיקים, ודברי הש"ס וטור ושו"ע סימן תקס"א מטפחים על פניהם, עכ"ל. וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א דאינו מועיל הקנאת הבגד לאחר וזה לא פוטר חיוב קריעה, וכן דעת הגר"נ קרליץ זצ"ל
בספר אגן הסהר על הרה"ג ר"א גניחובסקי זצ"ל : תלמידו הותיק הגרי"ל מינצברג שליט"א סיפר שבהיותו בישיבה היה רבינו שואל ממנו את ה'חאלאטל' הירושלמי שלו ביום שהיה הולך להר הזיתים וכדו' שהיה רואה משם מקום המקדש שלא יצטרך לקרוע קריעה, ואחר כך היה נשאר לבוש עם החאלאט לכל היום (שהיה סבור דעדיין יש חיוב 'קריעה' כל אותו היום עד הלילה) למרות שהיה נראה קצת משונה בבגד שאינו שלו ולא היה רגיל בו, אך הוא הסתובב בביהמ"ד כאחד האדם עכ"ד.
אחד התלמידים כתב: זכורני שפעם בדרך להר הזיתים רבינו הסיר את החליפה מחשש קריעה על מקום המקדש ונשא אותה ביד וכך עלה אתנו לאוטובוס ובדרך הוא אמר לכל מי שהכיר אותו שמשום "והייתם נקיים" הוא אומר להם מדוע לא לובש את החליפה כדרכו.
ועיין בפסקי תשובות שהביא דהמנהג הוא לקרוע רק הבגד עליון, ומביא מכתבו הידוע של האמרי אמת מגור, שכ' דהיה בירושלים והמנהג הוא לקרוע רק הבגד עליון, ומה שנאמר בש"ע עד שיגלה את לבו, אולי הכונה שיקרע האדם את לבו וכמוש"כ קרעו לבבכם, וכן היה רבינו נוהג שקרע רק הבגד עליון מצד שמאל.
0 תגובות