על הצדיקים – ג’ אלול

הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם הי"ד | "הביטי נכדתי מן החלון... גם השמים בוכים עלינו"

במלאות 82 שנים לרציחתו בדם קר של הרה"ק רבי יצחק ישעיה הלברשטאם זצ"ל הי"ד, בתאריך ג’ אלול | כיכר השבת עם שורות קצרות על בנו חביבו של בעל ה"דברי חיים מצאנז" – על התמדתו בתורה ועל מסירות נפשו בשנות האימה | "קדושים מושליכם באש" (יהדות ואקטואליה)

הרה"ק רבי יצחק ישעיה הלברשטאם הי"ד (צילום: מאת חסוי - [1], נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=36898779)

רבי יצחק ישעיה הלברשטאם (ר' שעי'לה טשכויבער), נולד בשנת תרכ"ד לרבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים" מצאנז.

בילדותו ובבחרותו גדל בבית אביו הגדול, ולאחר נישואיו התגורר בבלז, שם סעד על שולחן חמיו של חמיו, רבי יהושע רוקח מבעלז, ובתקופה זו יצר קשר הדוק עם דודו, לימים האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דב רוקח.

בגיל תשע עשרה בלבד, קיבל על עצמו עול רבנות בעיירה צ'כוב שבגליציה, ועל שם עיירה זו התפרסם כרבה ואדמו"רה. כעבור עשר שנים, בשנת תרנ"ג (1893), עזב את צ'כוב ועבר לכהן בסאטמר, ובהמשך עבר לקרקוב.

בדורו, נודע רבי יצחק ישעיה כדמות מופלאה, וצדיקי הדור הפליגו בשבח קדושתו ונשמתו הגדולה. הוא התפרסם כבנם של קדושים, כבעל מופתים ופועל ישועות בקרב הארץ.

רבי יצחק ישעיה הלברשטאם הי"ד – עובדות והנהגות

את שנותיו האחרונות עבר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם בגטו בוכניה, שם חווה את התופת הנוראה יחד עם בני משפחתו. נכדתו, ששרדה את המלחמה, סיפרה לימים מזיכרונותיה המרגשים מהגטו. באחת הפעמים, קרא לה סבה אל החלון. הם הביטו החוצה וראו שיורד גשם. במעמד זה, אמר לה הסבא נבואה מצמררת: "ילדתי, את עוד תשרדי את הצרות". כששאלה אותו על שאר בני המשפחה, השיב לה רבי ישעיה'לע בגלוי ובכאב: "הורייך לא ישרדו, ומאחיך ואחיותייך, חלק כן וחלק לא".

הנכדה פרצה בבכי, וגם הסב הגדול החל לבכות עמה. הוא אמר לה: "רואה את, ילדה שלי, אנחנו בוכים כאן, ובחוץ יורד גשם, השמים בוכים גם הם".

סיפור זה נצרב עמוק בליבה של נכדתו. היא סיפרה כי בכל הקשיים שעברה ובשנות המלחמה האיומות, לא חשה מעולם פחד. תמיד עמד לנגד עיניה אותו מעמד עם סבה, והיא החזיקה באמונה איתנה שדברי סבה יתקיימו והיא אכן תשרוד את המלחמה, וכך היה.

רבי יצחק ישעיה הלברשטאם נשרף בשואה בגטו בוכניה, בעודו עטוף בטליתו של אביו. הוא נרצח על קידוש השם ביום ג' באלול תש"ג (1943). ארץ אל תכסי דמו, זכותו תגן עלינו אמן.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: