רבי שמריהו יוסף נסים קרליץ נולד בעיר קוסובה שבבלארוס לאביו רבי נחום מאיר קרליץ ולאמו מרת בתיה, שהייתה אחותו של מרן ה"חזון איש" זצ"ל.
תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף' על שם סבו, אך לאחר נס שנעשה לו, הוסיפו לו את השם 'נסים'. בשנת תרצ"ו, עלה רבי נסים הקטן לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שהבינו כי עלול להיות חיוב לשולחו לבית הספר הפולני. בארץ ישראל, למד רבי נסים בצעירותו בישיבת תפארת ציון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה. בהמלצת דודו ורבו, החזון איש, עבר ללמוד בישיבת פוניבז' זמן קצר לאחר פתיחתה בבית הכנסת "הליגמן".
רבותיו של רבי נסים היו דודו, רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש), אביו הרב נחום מאיר קרליץ, וכן הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר). הוא למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים, והיה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, עד כדי כך שהיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
לאחר נישואיו עסק בהוראה, ובשנת תשי"ט, עם פטירת אביו, מונה רבי נסים תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן.
אחד משיאי מפעלו של הרב קרליץ היה ייסוד בית דין צדק בני ברק בשנת תשכ"ח, והוא עמד בראשו כיובל שנים. את בית הדין הקים רבי נסים בעידודו של רבי יעקב ישראל קניבסקי. בית הדין, המכונה גם "גאב"ד" בית הדין, נודע כבית הדין הפרטי הגדול ביותר בעולם, ומונה עשרות דיינים. בית הדין עוסק בדיני אישות וממונות, עריכת גיורים, והיה מעורב אף בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה.
במקביל לעיסוקו בדיינות ובהנהגת הכולל, כיהן הרב קרליץ בתפקידים ציבוריים בכירים: הוא מונה לרב שכונת רמת אהרון בבני ברק בשנת תשל"ו. הוא היה חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ואף כיהן כחבר בנשיאות ועד הישיבות החל משנת תשל"ב.
את משנתו ופסקיו העלה על הכתב בסדרת ספרי "חוט שני", הכוללת 17 כרכים על הלכות שונות כמו שבת, ריבית, נדה ושמיטה.
הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל – עובדות והנהגות
כפוסק וכאב בית דין, נדרש רבי נסים להכריע בנושאים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום, ונודע בפסיקתו ההלכתית הבהירה והאמיצה.
לפני שנם רבות באזור מסוים בבני -ברק, הוקם מאחורי אחד הבתים בית כנסת גדול, אשר התקין גנרטור שכונתי לשבת (מיועד לאלה המקפידים שלא להשתמש בחברת החשמל המחללת שבת). הגבאים, שלא התקינו אגזוז משתיק קול, גרמו לרעש עצום, ומנע מהשכנים לישון.
אחד השכנים יצא למאבק חריף בנושא והוזמן לדין תורה בפני רבנו ניסים קרליץ. הגבאי טען כי הרעש הוא לטובת "כבוד השבת" וכמו שהגנרטור עצמו זועק "שאבס, שאבס". השכן טען מנגד כי אי אפשר לישון ברעש כזה.
רבי נסים התערב בדיון ושאל את הגבאי היכן הוא מתגורר, וכמובן התברר כי הגבאי אינו גר ברחוב בו הגנרטור ירעיש. רבי נסים פסק כי השכן צודק לחלוטין. ועד להתקנת משתיק קול, לא יופעל הגנרטור. ושב השקט השבתי לשכונה.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף נפטר רבי נסים קרליץ בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, והוא בן 93. ומנחותו כבוד בבית הקברות פוניבז' בבני ברק.
0 תגובות