פצצה מתקתקת: 800 אלף מבנים בסכנה – ואיום קיומי על בני ברק

בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים יומיומיים, מומחי הביטחון הלאומי מכריזים: האיום הגדול מכולם הוא סכנת רעידת אדמה.

האמירות החריפות נשמעו ביום שלישי השבוע, בדיון חירום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בהיערכות הלאומית הקורסת.

ד"ר אריאל היימן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לא השאיר מקום לספק: "זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם ממנו. אנחנו חיים באשליה שמישהו יבוא להציל אותנו."

החשש הגדול קיבל מספרים מזעזעים מפי נציגי הרשויות המקומיות, העומדות בחזית הסיכון.

פשיטה בעראבה חשפה תיעוד מחריד של סיכון ילד

קובי רוזן|13:05

ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, חשף בפני הוועדה את התחזיות הבלתי נתפסות לעיר השוכנת על בקע הירדן:

"לפי התחזיות, ברעידת אדמה בסולם 7 יהיו בטבריה 1,830 הרוגים וגם מבנה העירייה יקרוס. אני לא ישן בלילה."

על רקע הממצאים החמורים, דרשה הוועדה הבהרות ותוכנית פעולה מיידית. יו"ר הוועדה, חה"כ יצחק קרויזר, סיכם את הדיון בדרישה חד משמעית: "הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה להציג תוכנית עבודה להקמת גוף אחד 'ראש חץ', שירכז את ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה. בנוסף יש להמשיך ולהכשיר את החברה האזרחית לחירום, כפי שהוכח כקריטי במלחמת 'חרבות ברזל'."

ארבעת שלבי האסון: הכשל הקריטי בשלב המניעה

כדי להבין את גודל המחדל, יש לבחון את ההיערכות דרך המסגרת של ארבעת שלבי ניהול האסון:

שלב המניעה (השלב הקריטי): חיזוק מבנים ותקני בנייה – השלב שבו ישראל כושלת באופן המרכזי ביותר.

שלב הצלת החיים המיידי: השלב "ההירואי" שלאחר ההתרחשות. האמת המרה היא כי מי ששכנים וידידים לא יחלצו אותו מבין ההריסות ב–48 השעות הראשונות, סיכויי ההישרדות שלו הם נמוכים מאוד.

לאחר מכן יש שני שלבים נוספים הדורשים הכנה מראש - השיקום הראשוני והשיקום ארוך הטווח.

מוקש הבנייה הישנה: הפער בערים הצפופות

האתגרים התיאורטיים של ניהול אסון מקבלים ממד קריטי בערים ספציפיות. אין זה סוד כי בריכוזים חרדיים רבים, כמו בני ברק למשל, הצפיפות הקיצונית לצד בנייה ותשתיות ישנות הופכות את העיר למוקש גדול בזמן חירום. כשהכשלים ההנדסיים פוגשים את צפיפות האוכלוסייה הגבוהה ביותר בישראל, פוטנציאל הקריסה האנושית והפיזית הופך למטיל אימה.

דרישת הכנסת להקים גוף 'ראש חץ' שירכז את ההיערכות הלאומית נותרה כעת הצעד הנדרש, בתקווה שיהיה מאוחר מדי.

מחדל "חרבות ברזל" – הלקח שלא נלמד: 800 אלף יחידות דיור בסכנה

מלחמת איראן האחרונה והאירועים שקדמו לה הדגישו את המשמעות האדירה של מיגון האוכלוסייה, ולצדה גם את הצורך הקיומי להתמודד עם הסיכון של רעידות אדמה. אלא שלפי גורמים מקצועיים, הלקחים לא נלמדו.

בדיון שנערך בכנסת הציג דוד סונינו, יו"ר הפורום להתחדשות עירונית, מסמך מדיניות מבהיל שבו הזהיר: "מדינת ישראל ניצבת על סף מחדל לאומי חסר תקדים: מלחמת חרבות ברזל חשפה את קריסת מערך הניהול, השליטה והחירום של המדינה ברגע האמת."

סונינו הוסיף וקשר ישירות בין הכשלים: "אותה תבנית צפויה להתרחש גם ברעידת האדמה הבאה - רק שהפעם לא יהיה מדובר באויב מבחוץ, אלא בקריסת מבנים של תשתיות וערים שלמות."

הסכנה לא נעצרת רק בניהול. יגאל גוברין, יו"ר איגוד מהנדסי הבנייה והתשתיות, חשף נתונים קשים בכנס של האיגוד, המצביעים על כשל חמור בחוסן ההנדסי:

"המדינה לא עוסקת בחוסן הנדסי. יש בישראל כ-800 אלף יחידות דיור שאינן עומדות בתקן לרעידות אדמה, וזה נתון שאסור להתעלם ממנו."

גוברין הדגיש כי רוב הבעיה מרוכזת באזורי הסיכון הגבוה: "כשלוקחים בחשבון שיש כ-800 אלף יחידות דיור שלא עומדות בתקנים, מבינים לאן אנו עלולים להגיע. חלק גדול מהן נמצא דווקא באזורים הרגישים ביותר, כמו קריית שמונה ובית שאן."

תגובת משרד ראש הממשלה: "דחיפה לקידום תוכנית ההיערכות"

בהקשר לנושא המוכנות הממשלתית לאסונות כבדים, נמסר מלשכת ראש הממשלה כבר לפני שנה לכתבה שפורסמה ב'דה מרקר' - תגובה המדגישה את הטיפול המערכתי בנושא:

"ראש הממשלה בנימין נתניהו דחף לקידום התוכנית הממשלתית להיערכות, ומנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי עסק בה רבות כראש הצוות הבין-משרדי".

עוד צוין כי התוכנית "גובשה יחד עם גורמי ממשלה וצה"ל ובעזרת מומחים בינלאומיים בתחום." בלשכת רה"מ הדגישו, כראיה ליכולת הניהול של מגה-פרויקטים לאומיים, כי "הקמת יחידת הסמך 'מנהלת תקומה', תוכנית רחבת היקף ועתירת משאבים לשיקום העוטף, הינה פרי עבודת מטה של משרד ראש הממשלה".