רבי יהודה מועלם זצ"ל נולד בירושלים ביום כ' בשבט ה'תרפ"א, לאביו, הרב יצחק מועלם, ששימש בעיראק, כרב וכדיין, ועלה לימים לארץ ישראל.
בצעירותו למד רבי יהודה מועלם בתלמוד תורה "בני ציון", שנוהל על ידי הרב משה פרוש. בסביבות גיל עשר, נכנס ללמוד בהיכל ישיבת "פורת יוסף" אשר שכנה אז בעיר העתיקה. ספסל הלימודים בישיבה הפגיש אותו עם חברים שנועדו לגדולה, והם הפכו ברבות הימים לחשובי הרבנים בציבור הספרדי, ובהם הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, ובן ציון אבא שאול.
בהיותו כבן עשרים ושתיים, (תש"ג) החל לשמש כחזן וכרב בבית הכנסת "טוויג" הממוקם בשכונת מקור ברוך בירושלים, שכונה שבאותה תקופה נחשבה חילונית. מאז אותו יום ועד יום פטירתו המשיך בפועל בתפקידים אלו כחזן, בעל תוקע, קורא בתורה ומורה דרכו הרוחני של בית הכנסת.
בשנת ה'תש"ט (1949), כשהיה בן עשרים ושמונה, הגיע לשיא מנהיגותו התורנית כאשר מונה לראש מתיבתא (ר"מ) בישיבת "פורת יוסף". מינוי זה ניתן לו על ידי ראש הישיבה הגדול, הרב עזרא עטיה, ויחד עמו מונו לתפקיד זה גם הרב בן ציון אבא שאול והרב משה יוסף עדס. רבי יהודה מועלם כונה בתואר "ראש ישיבת פורת יוסף גאולה". לצד תפקידו בישיבה, שימש גם כרב בית הכנסת "שמש צדקה" ברחוב חגי בירושלים, ומסר בו שיעור יומי שנמשך כשעתיים בגמרא ובהלכה. הוא הקפיד למסור שיעורים קבועים גם בבתי הכנסת "בית אהרן" בשכונת בית ישראל ו"בכר" שברחוב אלפנדרי.
הרב מועלם התייחד במידת הענווה. הוא סירב שיקראו לו בתואר "ראש ישיבה", ובמשך שנים רבות נמנע מללבוש פראק או לפרסם את חידושי תורתו. הוא הקפיד על דיוק בזמנים, הלך לישיבה ברגל, והקפיד להתפלל שחרית עם הנץ החמה.
הגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל – עובדות והנהגות
תורתו של רבי יהודה מועלם כללה דרשות מעמיקות ומשלים. הוא פירש את המאמר "עולם הפוך ראיתי" באמצעות משל האצבעות והיד.
כאשר אדם מעמיד את אצבעות ידיו כלפי פניו, הוא רואה שהאצבע המרכזית, הנקראת אמה, גבוהה מכולן. אחריה במדרג הגובה ניצבת אצבע הנקראת קמיצה, אחריה אצבע הנקראת אצבע, ואחריה הזרת, כאשר האגודל נמוכה מכולם.
אולם, כאשר האדם הופך את ידו כלפי מטה, לעבר הארץ, הופך המצב: האמה – אותה אצבע שהייתה הגבוהה ביותר – הופכת להיות הנמוכה ביותר וקרובה יותר לארץ מכולן. אחריה הופכת הקמיצה להיות נמוכה מן הנותרות, וכן הלאה עד שמגיעים לאגודל, שהיא כעת הגבוהה מכולם. וזהו בדיוק הפירוש של "עולם הפוך ראיתי" – הוא הפוך ממש כדוגמת היד ההפוכה.
עדות מובהקת למסירותו המוחלטת של הרב ללימוד תורה עולה ובוקעת מן הסיפור שהתרחש באחת הפעמים כאשר איחר הרב לדרשה הקבועה שנהג למסור בכל מוצאי שבת. הקהל המתין לבואו בנחת. לפתע, כשהרב נכנס לבית הכנסת כדי להתיישב במקומו ולהתחיל את דרשתו, קם אדם קל דעת וחסר סבלנות ופנה לרב בחוצפה, ושאל מדוע איחר, והרי כל הציבור מחכה, והוא אף מקבל משכורת.
הרב הלך בשלווה, התיישב והחל את הדרשה כאילו לא אירע דבר. הציבור כולו כעס על חוצפתו של אותו אדם, ולאחר התפילה מחו בו על בזיון התורה.
לאחר ימים ספורים, הגיע אותו אדם לרב וביקש מחילה וסליחה, והביע חרטה על מעשיו. תגובתו של הרב הייתה מפתיעה: "אין לך מה לבקש מחילה ממני, שאני עומד ליתן דרשה, גם שאני רגיל בדרשות ביותר, ראשי וכל מחשבותיי בעניין הדרשה ואני לא שומע ולא רואה מאומה, כי כל מחשבותי תפוסים לגמרי, עד שאני לא שם לנעשה סביבי".
רבי יהודה מועלם נפטר בשבת פרשת בראשית, בתאריך כ"ד בתשרי ה'תשע"א. תאריך פטירתו הלועזי היה 2 באוקטובר 2010, והוא נפטר בגיל 89. הלוויתו התקיימה במוצאי שבת, והשתתפו בה רבבות אנשים.
בהספדו, כינה אותו הרב עובדיה יוסף "הארי שבחבורה". רבי יהודה מועלם זצ"ל נקבר בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקברו של החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי).
0 תגובות